צופית

1923 - 2004

בת לאה ושמחה בורשטיין
מיכלה נולדה ב''מיזרייטש'' גדול אזור רוונה וולין שבפולין להורים שמחה ולאה בורשטיין. למדה בבי''ס פולני, היתה ''בחלוץ הצעיר שומר ביתר''.
בא' שבועות תש''ב חודש מאי 1942 הוקפה העיירה מזירייטש ע''י מאות אנשי גסטפו ושוטרים אוקראינים אשר תפסו את היהודים והוצאו להריגה בבורות שנחפרו על ידי יהודים שלושה ימים קודם. אמי מיכלה היתה על יד הבורות עם הוריה ואחיה יוסלה ואז הוצאה בכוח כשנאחזה באמה ע''י השוטרים שפקדו עליה להוריד ולמיין את בגדי וחפצי ההרוגים וביניהם הוריה ואחיה המתים.
אבי, משה שרייבר ואימי ברחו ליערות והסתתרו בכפר ''נבירקוב'' אצל נוצריה שהסכימה שיחפרו בור ברפת מתחת לפרות ואכלו תפוחי אדמה לא מבושלים שהיו מיועדים לפרות. בהמשך, הם ברחו והסתתרו בעליית הגג של המשטרה. כך, בכל תקופת המלחמה ברחו ממקום למקום ללא אוכל ובגדים.לאחר ששרדו את זוועות השואה, אמי מיכלה ואבי משה התחתנו
וב – 1945 נולדה אחותי לאה, יחד יצאו למסע לארץ ישראל.
ארגון הבריחה (צעירים מא''י) הובילו אותם ועוד יהודים משארית הפליטה בסתר במעברי גבולות עד אוסטריה ''בינדרמיכל'' מחנה פליטים משם באוטובוסים וברכבות, ובלילות יצאו לעבור באלפים ברגל. הם הגיעו לאיטליה למחנה פליטים ''בברלטה'', כאן נולדתי אני, נעמי זיסל בשנת 1948.
ב – 1949 עלו לא''י באוניה ''קמפרדולה'', אוניה רעועה מלאה פליטים יושבים בצפיפות אך מלאי תקווה להגיע לארץ היהודים, לארץ רק של יהודים חופשיים.
הגיעו למחנה עולים בנתניה יושבו באוהלים, לאחר זמן עברו לצריף בצופית ללא חשמל ומים ומשם לבית בהרחבה. הקימו רפת, לול, אבוקדו וגואיבות.
בשנת 1952 נולד אחי שמחה. מאוחר יותר עבדה אימי מיכלה בצרכנייה של המושב.
ב– 1963 קרה אסון נורא הבת הבכורה לאה ז''ל נפטרה. אמי התחילה לעבוד במזנון בית ברל ולאחר שנים עברה להיות ''אם בית'' במכללת בית ברל. דאגה לכולם במסירות רבה ובאהבה וביחס חם לכל אחד.
ב- 1982 נפטר אבי משה ז''ל.
מיכלה המשיכה שנים רבות לעבוד בבית ברל בהערכה רבה ואהבה גדולה של כל הסובבים אותה.
נפטרה בשנת 2004 כ''ז בתמוז תשס''ד.
כתבה: דלג'ו נעמי
הבת של מיכלה ומשה שרייבר