צופית

1918 – 1993

לבית גולדין
שרה, נולדה ב-1918 בעיר מינסק, ועלתה לארץ בינואר 1949, ביחד עם בעלה אהרון.
במינסק הספיקה ללמוד 6 שנים כלכלה, אך המלחמה קטעה את הלימודים. הגרמנים שהגיעו לעיר הקימו בה גטאות,
ההורים נפטרו מיד עם התחלת הקרבות, וחמשת ילדי המשפחה שנותרו עזרו אחד לשני.
שרה גולדין החליטה להצטרף לפרטיזנים והגיעה גם היא ליערות שבין גבול רוסיה לפולין. מדי פעם חזרה לעיר הולדתה. באחת הפעמים, ביחד עם אחותה, ליזה, חדרה לגטו מינסק וחילצה את אחייניתה הקטנה, קלרה , מן הגטו. אך גם שרה נתפסה ע''י הנאצים שהעבידו אותה בעבודות שונות לרווחת הגרמנים. היא שרדה את המלחמה כשאת רוב הזמן עשתה עם הפרטיזנים ביערות.
בתקופה זו הכירה את אהרון יעקובובסקי, הם התחתנו וכשרק ניתן היה, הם התנתקו מחלק המשפחה ששרד את המלחמה ועלו לארץ. (לאחר שנים בארץ היא דאגה ועזרה לכל האחים והאחיות והאחיינים שהגיעו לארץ והתרוצצה וטרחה לראות אותם מסודרים.)
לצופית הגיעה ביחד עם אהרון ושני הילדים, אל המרפאה. בעלה של אהובה גרייבר, האחות, היה בן מינסק ובהתייעצות אתו החליטו לעבור לצופית מפרדס גן-חיים.
לאחר מות אהרון ב1963-, היא נאלצה לחפש פרנסה מחוץ למשק. היא התחילה ללמוד ניהול משק בב''ח 'בלינסון' בפתח-תקווה והחלה לעבוד בב''ח 'מאיר'. לאחר מספר שנים סיימה את העבודה ויצאה לפנסיה. אך עכשיו היא חלתה במחלת הסרטן, עברה טיפולים, אבל תמיד אמרה: ''אני לא אתן למחלה לעלות לי על הראש'' והמשיכה להיות עצמאית בלי להטריד איש.
אהבתה הגדולה הייתה שמורה לקריאה של ספרים ברוסית, ולשירה של שירים ביידיש וברוסית.