1970 - 1976

בן יהודית ויאיר
משה'לה אומץ על- ידינו בהיותו בן 5 שבועות ועשה מאיתנו משפחה.
הוא גדל להיות ילד מקסים, יפה תואר, עם חיוך משגע וגומות-חן וראש עטור תלתלים זהובים, ילד אהוב על הבריות, קטנים וגדולים, אהב לרקוד, לנגן, להתחפש ולהציג.
משהלה אהב מאד סוסים וחיכה בקוצר רוח שיגדל ויוכל ללמוד לרכב עליהם.
הוא נהרג מבעיטה של סוס במגרש-המשחקים של המושב, כשהיה בכיתה א',
בשליש הראשון של השנה.
לצערנו, לא נוכל לתאר את חייו במאתיים מילים שהוקצבו לשמר את זכרו.
גם מאתיים עמודים לא יספיקו לתאר את עומק הכאב והגעגוע לילד שלנו, ועד כמה
אנחנו חסרים אותו