צופית

1904 – 1970

בן אלקה-חיה וקלמן-נחום.

נולד בסמרגון שבליטא בשנת 1904. בהיותו בן 12 נסע עם אמו ואחותו בעקבות אביו ואחיו לארה''ב דרך סין ויפן, נסיעה שארכה כשנה. שם למד בסמינר למורים וכשסיים החליט לעלות לארץ ישראל כחלוץ יחד עם חברים מארה''ב.

בשנת 1928 קנו אדמות בעין זיתים שליד צפת ושם בנו את ביתם. פורעים ערבים התנגשו בתושבים והעלו את משקו וביתו באש, בהתנגשות זו נהרג אחד הפורעים, נלקח למאסר ע''י האנגלים שהאשימו אותו בהריגת הערבי . רק לאחר התערבות הקונסול האמריקאי שוחרר וחזר לארה''ב. שם עסק בהוראה, חסך כסף והתארגן לעליה מחודשת לישראל עם קבוצת חלוצים בשם ''חרות-אמריקה א'''. עלה איתם ארצה, התיישב בצופית ובנה בכספו את ביתו והקים משק. ביום עבד בפרדס ובלילות לקח חלק בשמירה כנוטר במושב.

לימים הכיר את רחל לבית טרש אשר ביקרה את בן דודה מקס קופר שכנו. בשנת 1936 נישאו. ב-1937 נולד בכורם איתן. כאשר היה בן שנה, החליטו לנסוע לארה''ב לביקור אצל הוריו ולשוב בהקדם ארצה. לכן נמסר הבית למשמרת לזוג רוסק. מלחמת העולם והמצב בארץ מנעו מהם לשוב לפי התכנית, והם נשארו בארה''ב 11 שנה ,שם נולדה בתם אטל. לפרנסת המשפחה עבד כמורה בבי''ס עברי, והיה אהוב על תלמידיו וחבריו.

בשנת 1949חזרה המשפחה לצופית, והתגוררו יחד עם משפחת רוסק כשנה עד שמש' רוסק סיימו לבנות את ביתם. עבד תחילה כמורה בצופית, לאחר מכן כמנהל בית הספר. בשנותיו האחרונות עבד בבי''ס בשיכון עליה בכפר-סבא ולימד את ילדי פנימיית ''אונים'' והיה עבורם לא רק מחנך אלא כאב ותומך.

היה אדם נעים הליכות, מעולם לא פגע באיש, היה מוכן לעזור לזולת וראה רק את הטוב שבאדם. היו בו תמימות ותום לב. ברחוב אפשר היה לראותו מתכופף ומרים חוט ברזל או אבן, כדי שמישהו לא יתקל וימעד. בשעות הפנאי, כאשר מקטרת בפיו, אהב לקרוא ספרים וידע לספר בדיחות וסיפורים מעניינים.

היה בעל, אבא וסב מסור ונאמן, חבל שלא הספקנו ליהנות ממנו עוד שנים.

נפטר בגיל 65, מייד לאחר שפרש.

יהי זכרו ברוך
הבן: איתן שפר, הבת: אטי רייזברג