צופית

בן לאה וקלמן 
נולד ביום א' באייר בעיירה וילקי ע''י קובנה בליטא כבן בכור. למד מגיל שלוש בחדר ושם כבר בגיל זה למד וידע לקרוא, עלה במעלות החדרים ואפילו יועד ללמוד לימודי רבנות. עם פרוץ מלחה''ע ה-1 נאלץ לפרנס את אימו ושני אחיו הקטנים. לאחר המלחמה התוודע לציונות. הצטרף ל''חלוץ'' ובהיותו בן 21 יצא ל''הכשרה'' חקלאית בגרמניה שם עבד במשך שנתיים ורכש ידע ומיומנות.

עם עלייתו בגיל 23 ארצה (פברואר 1925) מצא עבודה בפתח-תקווה והיה פועל מבוקש בזכות חריצותו, אמינותו ומקצועיותו.

היה בין מייסדי ארגון חקלאי א' שהקים את צופית ולאחר נישואיו לחיה עברו לכפר-סבא בהמתינם להשלמת עבודות התשתית ועם סיומם היו בין הזוכים הראשונים והמאושרים שנכנסו לבתים ובנו את ביתם, משקם ומשפחתם.

טיפח פרדס, טיפל בפרה, בעיזים, בלולים ובין לבין גם גידל גידולים עונתיים לפי התנאים והרווחיות.

עקב התקפים חוזרים ונשנים של כאבי-גב שאילצו אותו לשכב לעיתים מזומנות, הועסק במקביל כאחראי על מפעל המים – להשלמת פרנסה כחלופה על מוגבלות יכולתו בעבודה הפיזית. בעבודה זו התמיד במשך 35 שנים עד צאתו לגמלאות.

היה בעל חוש הומור וחיקוי, אוהב מושבע של מוזיקה – בעיקר אריות, אידיש וחזנות. קל רגליים בריקודים במיוחד בוואלס ובקוז'אצ'וק. בעל תבונת-כפיים וגישה יצירתית שהתבטאה בתיקונים, אילתורים, ועבודות יצירה מחומרים שונים. בעל ואבא טוב ומסור לאשתו ולשלושת ילדיו (אליק, ליליק ואילן), סבא נפלא לנכדיו. אהב ילדים ולספר סיפורים; שחקן שח מעולה, משחק אותו לימד ושיחק ועם ילדיו ונכדיו. 
נפטר ביום כ''ד סיוון תשמ''ח