סיפור בניית האנדרטה והקמתה התחיל במקרה כאשר התברר כי צבי בן דב שומר צנצנת מאפר מחנה ההשמדה מיידנק.
בעקבות הצורך למצוא מקום להטמנת האפר, העלה אריה הפלינג את הרעיון לבנות אנדרטה שתקום מעל למקום ההטמנה. אריה, יאיר מונדלק וחגי פיכמן שהיו אז חברי ועדת הדת, התייעצו עם הרב שאר ישוב שהיה הרב של תנועת המושבים באותו זמן וקיבלו את ברכתו ליוזמה.
חברים מהמושב תרמו כסף, ופנו אל בונה המצבות מרעננה, שבנה את מבנה האבן והשיש.
האנדרטה הכילה מקום להצבת שישה נרות זכרון בתוך גומחה הנאטמת בדלתות זכוכית ומצבת שיש שחור שעליה כתובת שנוסחה ע''י הרב שאר ישוב, שגם נכח בטקס חנוכת האנדרטה.את המודעה על חנוכת האנדרטה אפשר לראות בתמונה המצורפת כאן
את ששת עמודי הברזל שהקיפו את האנדרטה והיו קשורים ביניהם בשלשלות ברזל, עיצב ובנה צבי בן דוב, שהיה מסגר המושב במשך שנים רבות ובעצמו ניצול שאיבד חלק גדול ממשפחתו בשואה.
צבי שהיה ילד בשואה, עלה לישראל והגיע לצופית עם התרחבותה לאחר קום המדינה וחי איתנו עד יום מותו.
האנדרטה שהוקמה כאמור מתרומות של חברים (וביניהם שאיבדו משפחות בשואה (ובעצמם ניצלו בנס), ניצבת במרומי הגבעה שעליה ממקום בית העלמין.
בעבר כשהכניסה לבית העלמין הייתה מצידו המערבי, קידמה האנדרטה את כל העובר בשערי המקום.
כיום, יכול כל הניצב מולה, לראות מלוא רוחב העין את השדות והפרדסים ואת התגשמות החזון הציוני - בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
מבלי שמקימיה התכוונו לכך, יש במיקומה ובתצפית הנשקפת ממנה והלאה, סימבוליות רבה. דגלי המדינה המותקנים לקראת יום העצמאות במרומי עמודי החשמל והמעטרים את הרחובות משתלבים כל שנה בתמונה הכללית הנשקפת ומוסיפים את נופך החגיגיות לטקס הזכרון.
מאז 1986, השנה בה הוקמה האנדרטה, מתקיים על ידה, מדי שנה, הטקס בשעות אחה''צ.
בטקס מדליקים ששה נרות זכרון, מניחים זר ונקראים פרקים מרגשים.

פרק המשך - שיפוץ האנדרטה והגישה אליה - אפריל 2008

לאור העובדה שבית העלמין שופץ והכניסה הראשית אליו הועתקה, הוחלט לאפשר גישה חדשה ונוספת מרחוב האילנות, מצפון לאנדרטה.
השיפוץ כלל הרחבה ותוספת לרחבת האנדרטה וכן חיבורה לאבן זכרון שעליה חקוק הכיתוב:

גן לזכר קרבנות הנאצים ועוזריהם ''אנחנו החיים לא נסלח ולא נשכח''

מצורפת תמונת האנדרטה לפני השיפוץ ושתי תמונות:
לאחר השיפוץ עם השביל ואבן הזכרון.