צופית

בת אילנה (לבית אהרוני) ויוסף בכר
נסיכה שלי
היתה לי נסיכה. וכדרכן של נסיכות
כולך אומרת אצילות ורוך
כנסיכה קיבלת את כל שזרקו
עליך חיתוכים, חומרים הורסים,
מחטים, בשורות איוב…
כל אחד עשה את פועלו.
מקבלת ואומרת תודה נירית (אחות ביה''ח)
כמו נסיכה אמיתית, אצלך הכל
עדין, הכל שביר, כלי הדם העדינים
נבקעים למגע מחט של תינוק.
אח מביט משתומם רק הזריק
וכבר את חשה את טעמו של הרעל.
הרדמה לניתוח; הצחקתם את הנסיכה
היא תחוש בכל המתרחש בחדר
לא תאמינו תגיד לכם: ''איפה עמד מי
ומי אמר מה''.
הכל שביר, למעט הרוח, העדינות
האצילות המתחייבת מתוך היותך נסיכה.
והאופטימיות הבלתי מתפשרת
הכח והרצון להיאחז בחיים.

תדהר ישראלי