צופית

שרידי האדם הקדמון בצופית

''דבר'',22.1.1945 / עמ' 21

בדרך מקרה נתגלה לפני חודשיים, לחברי החוג לידיעת הארץ שמצאו בטיול ברגל מתל-אביב לרמת-הכובש לאורך הירקון, אוצר פרה-היסטורי העשוי לעורר עניין רב בחוגי אנשי המדע. במורד הצפוני-מערבי של גבעת המושב צופית, מצאו המטיילים אבני-צור קטנות פזורות על פני שטח קטן. הדבר עורר תמיהה, כיוון שהגבעה עצמה אינה סלעית, ובאורח טבעי אין שם גושים גולמיים של צור ואפילו חצץ-צור. לאחר שבדקו את המקום מצאו שהצורים מעובדים לכלים שונים. ואפילו גרזנים להתזת פצלות נמצאו בשפע.

ד''ר מ. שטקליס, שחקר את הכלים ואת המקום אישר את השערת המטיילים, כי המקום הוא אחת מחניותיו של האדם הקדמון בארצנו, והוא אינו ידוע עוד לאנשי המדע. אלה הם כלים קטנים, פצלות - שנוצרו על ידי הילום והפרדה מגושי צור קטנים - פרי תרבות בעלת טכניקה מפותחת יותר מהתרבות של התקופה הפליאוליטית התחתונה. תרבות זו שייכת לשנות הסיום של תקופת האבן הקדומה ונמצאת על הסף של תקופת האבן הבינונית - בערך לפני 20,000 שנה.

בין הכלים מצאו: להבים ששימשו בוודאי סכינים; מגרדים ששימשו לפשיטת עורם של בעלי-חיים קטנים שניצודו על ידי האדם הקדמון; דקרים שנוצלו לתפקידים רבים, כגון רמחים וחצים ראשונים. עוד כלי המעורר את סקרנותם של אנשי המדע הוא - פצלת צור קטנה, מ-14 עד 30 מ''מ ארכה, ששימשו כצלצלים לדייג בין סלעי החוף ונחלי איתן שרבו אז בארץ. כן אפשר היה להשתמש בהם במקום מחטי מרצעים, ויש גם השערה שהעלו בהם כתבות קעקע על הגוף.

בגבעת צופית לא היו מערות, אולם היא הייתה מכוסה יער קדום, ככל הרי אפרים, שסיפק בימי הצלבנים עצי אכספורט לאיטליה ודרום צרפת, ושעל שרידיו הונף הגרזן במלחמת העולם הקודמת. ביער הזה ביקש מקלט האדם הקדמון מהקור ומחיות טורפות בסוכות נצרים וענפים שאספם בסביבה.

עד כה נמצאו תחנות ושרידים פרה-היסטוריים על שפת הים בלבד ולא במישור או בשטח שהיה מכוסה יער. גילוי זה יפתח שער לאנשי המדע לחקירת חיי האדם הקדמון בסביבה זו ובתחומי היער. ד''ר מ. שטקליס עורך עתה חקירה יסודית במקום.