צופית

י. וילנצ'וק (בנק למשכנתאות) / עמ' 80-79

עברו 10 שנים, והרבה זכרונות עוברים לגבי מה שהצלחנו ולא הצלחנו לעשות בהתיישבות זו. דבר אחד אני רוצה לציין - כל האנשים וכל הישובים שקשרו בנאמנות ובמסירות את עתידם באדמה - הצליחו.
אשר לאחרים - לא רק בהם האשמה. יודעים אנחנו באלו תנאים הם עבדו. ד''ר גרנובסקי כבר אמר שלא הספיק הקרקע, ואני אוסיף שגם ציוד וגם הבנה מספיקה לא היתה כלפיכם ( והרי גם זה אחד הדברים החשובים!). וכל אלה בשילובם, הביאו ליד כך, שאנחנו יכולים על נקלה למצוא את ההסבר מדוע ישוב פלוני או אלמוני התפתח לא במידה הרצויה. מצד שני אנו יודעים נאמנה שכל שהלכו לקרקע והתמסרו - הצליחו. והלואי שיצליחו גם אחרים שילכו בעקבותיהם!
אני רוצה בהזדמנות זו להגיד מלים אחדות בקשר ליוזם התיישבות האלף, הח' א. הרצפלד. הוא כבר עמד בדבריו על התנאים בהם הוקם המפעל. אני זוכר כמה סבל ועמל ללא ליאות לשבור קיר, קיר-אטום של אי-הבנה. הוא עשה הכל. הוא השיג אפילו את ה-31 לא''י, שכל חבר צריך היה להכניס ולא היו לו. אני מאחל לו, שגם להבא ימשיך באותו קו. ודאי שעוד יהיו קשיים, ואני מניח כי הקשיים של התיישבות האלף הם כאפס וכאין לעומת אלה שעומדים לפנינו. על כל נאחל כולנו להרצפלד כוח ויוזמה ומרץ, כדי שיוכל להמשיך בפעולה מבורכת זו.
תרשו לי להגיד גם מלים אחדות לצופית, לכפר זה אשר קיבל אותנו כה יפה באולם המפואר הזה, שלא נכנס אגב לתקציב של בנין הנקודה. צופית מצאה את דרכה בתקופה הקשה ביותר, בזמן של חוסר עבודה, עם תקציב מצומצם, עם פרדסים שאינם נותנים שום הכנסה. כאשר חשבנו על התיישבות האלף, סבורים היינו כי אלה יהיו ישובי פועלים על יד המושבות, בהן ימצאו מקום עבודתם העיקרי. ואילו צופית הלכה בדרך שלה. היא עצמה היתה למרכז, היא לא מהווה חלק של כפר-סבא, אלא נקודת-ישוב עצמאית וסביבה - ישובים חדשים, צעירים ממנה.
בתוכה נמצא בית הספר בשביל המחוז כולו, בתוכה הבנין המפואר הזה. לכם, חברי צופית, נתונים מיטב איחולינו להתפתחות והתקדמות בלתי פוסקת.
לאיחולים ולברכות שאני מביא לכם בשם המוסדות שאני מייצג אותם - הבנק למשכנתאות וחברת המים, ובאופן פרטי - גם של הא' סימון - הריני מצטרף בכל ליבי.