יוסף אברמסון, בן רבקה וישראל נולד באודסה עיר נמל שבאוקראינה , אח בכור לשני אחים ושלוש אחיות, האח הצעיר נהרג כחייל במלחמת העולם השנייה, האח השני יאנוש (גדליה) ואישתו סוניה עלו בעיקבותיו של יוסף לארץ והתיישבו במושב.
בן 17 היה יוסף כשהצטרף לקבוצת צעירים באודסה שהכשירו עצמם פיזית ורוחנית לעלות לארץ כחלוצים, הם עבדו כדייגים בים השחור, משכו רשתות דייג בלילות, ומידי פעם פרצו מריבות ומכות בינם לבין דייגם אחרים. העבודה הקשה והחים האלה הביאו שרק החסונים שביניהם נשארו. קבוצה זו עלתה לארץ בשנת 1925, כאן המשיכו במלאכת הדייג בחוף עתלית.
בהמשך הקבוצה היתפרקה ויוסף עובר לגבעת-עדה שם מוצא פרנסתו כפועל. משם עבר לפתח-תקווה והצטרף לקבוצת פועלים שעבדה בפרדסי המושבה, חלק מהם ויוסף בתוכם היו בין אלה שהקימו את אירגון פועלי א''י מייסדי מושב צופית.
בשנת 1928 הכיר יוסף במסיבה את אסתר מייפר שבאה גם היא כחלוצה מליטא, התחתנו והיו בין מייסדי המושב. שלושה בנים ובת אחת נולדו להם, אפרים הבכור, עמי ז''ל, דן השלישי ובת הזקונים נירה.
כבן בכור אני זוכר את השנים הראשונות שעברו עלינו, בייחוד על ההורים, עבודה קשה במשק, עבודת חוץ ולא תמיד הייתה עבודה, דאגה לפרנסה, טיפול בילדים, שמירה בתקופת המאורעות ב 1936-1938 ומלחמת העולם. אבא ניפטר ב 1968 צעיר בן 61 ממחלה קשה.
אפרים אברמסון