צופית

בת שמואל ושרה רוזן
חנה לבית רוזן , נולדה בעיירה מיכאלובה קרובה לעיר הגדולה ביאליסטוק- פולין.
אמה נפטרה משחפת כאשר חנה הייתה בת 8 שנים , גידלה אותה אחותה הגדולה , שרה. בת הזקונים היתה וכולם אהבו אותה ופינקוה.
בוגרת ביה''ס תרבות , דוברת עברית , חלוצה, חניכת התנועה הציונית, השומר הצעיר ועלתה לארץ במסגרת העלייה החמישית ב- 1935 . חנה עלתה לארץ לבדה, כסוללת הדרך למשפחתה שתעלה בעקבותיה , אך ידו של הצורר הנאצי קטעה את התוכניות וכל משפחתה נספתה בשואה,
ימים עברו ולפתע , ביום בהיר אחד , הופיע אחיה היחיד מניו זילנד אשר חיפש אחריה וגילה אותה במושב צופית .
בשנים הראשונות לעלייתה , הייתה חנה בהכשרה בקיבוץ עין השופט , אחר עברה לפתח-תקווה, שם עבדה והכירה את אייזיק אייזיפס , לו נישאה וביחד הקימו ובנו בית , משפחה ומשק חקלאי במושב צופית.
חנה שימשה כדוגמא לאישה עצמאית וחרוצה . עבדה כמדריכת לול ביישובי פיתוח כמו בגבעת עדה ובד בבד פיתחה משק חקלאי שכלל 30 דונם פרדס ולול מטילות גדול, עבדה בקטיף , איסוף ביצים וכמו כן לא פסחה על טיפוח התא המשפחתי, גידול ארבע בנות , חינוכן לעצמאות אישית ומקצועית , וכמובן עזרה בטיפול בנכדיה, אחד עשר במספר.
ביתה היה תמיד פתוח לאורחים , והחגים ראש השנה ופסח נערכו בביתה .
חנה היתה האישה הראשונה במושב בעלת רשיון לנהיגה בטרקטור (הולדר קטן) אשר שימש אותה לעבודה במשק וככלי תחבורה לנסיעה באיזור.
תמיד נזכור אותה כ''חנה הצוחקת'' –זה היה כינויה .