צופית

1906 – 1978

בן יהושוע ויהודית

''אבא, גינזבורג פה''- הרבה מאוד שבתות בבוקר נשמעה ההכרזה הזו בבית הלמן. אבא היה מניח את הספר שקרא, בד''כ בלש, ומקבל את פני יריבו למשחק השחמט. השבתות הרגועות ואהובות על אבא עמדו בניגוד גמור לקצב הפעילות שלו בימות השבוע ובמשך כל חייו.
אבא נולד בעיר בריסק שבפולין בשנת 1906 למשפחה צנועה- בן ל''מלמד'' מחסידות חבד. מגיל צעיר, שאף אבא לשנות את הדימוי של היהודי הגלותי ובגיל 17 נטש את משפחתו ועברו ועלה לארץ ישראל. (אז עוד פלסטינה)
משפחתו- הוריו ותשעת אחיו ואחיותיו שנשארו בפולין הושמדו על ידי הנאצים.
אבא החל עבודתו בארץ כחופר בארות, עבר לענף החקלאי החשוב ביותר בתקופה ההיא- לפרדסנות, והתמחה בו. הוא הצטרף לקבוצה בפתח תקווה שמאוחר יותר הקימה את מושב צופית.
בפ''ת הכיר אבא את אמא. הם נישאו בדצמבר 1929 ועברו לגור בגן השרון שם עבד אבא, ושם נולד בנם הבכור: חנן . בינתיים- במושב שליד- צופית שבדרך- ניטעו הפרדסים, נבנו בתים והוכנו המשקים לעליה על הקרקע בשנת 1933.
אבא ידע שבעשייה ניתן לסמוך על אשתו, וכבר בתחילת דרכם המשותפת הוא פנוי ל''עבודות חוץ''. הוא פעיל בעבודה ציבורית במסגרת המושב והמוסדות המיישבים של המדינה שבדרך: הוא נוטר, פעיל בהגנה שם משמש כמא''ז (מפקד אזור) ולאחר הקמת המדינה עובד בסוכנות היהודית בהבאת עולים חדשים, יישובם בארץ והדרכתם במקומות הישוב החדשים. בעבודתו זו, רואה אבא שליחות.
את אהבתו לפרדס הוא מממש גם בעבודתו. הוא עובד גם במדור הדרים בסוכנות היהודית. הוא עוסק בפיתוח חבל הבשור ונטיעת פרדסים בחבל. מאוחר יותר, הוא מתמנה למנהל המדור ובתפקיד זה משמש עד ליציאתו לפנסיה.
את אחד הפרדסים שלו הפך אבא לבוסתן ספרדי אמיתי כאשר על ארבעה דונם הוא טיפח 9 סוגים של הדרים. זה היה שדה הניסוי וההנאה שלו.
אבא ישראל , בעל הקול הערב, אוהב שירה וזמר בעל מזג נוח, רך ופשרני ומודל למוסר, אמינות, חריצות ותבונה, אוהב ואהוב.
כתבה: יהודית (ביתו הצעירה)