צופית

1925 – 1987

בן שיינדל (יפה) ויצחק
נולד בעיר צ'נסטכוב בפולין בשנת 1925 להוריו שיינדל ויצחק.
בילדותו השתתף ושר במקהלת בית-הכנסת בעירו כי קולו היה ערב ובכל ראש-חדש וערבי חג קיבל תשלום זעיר עבור זמרתו ובכך סייע לפרנסת המשפחה.
במלאות ליהודה 14 שנים פרצה מלה''ע ה-II וכמו בכל ערי פולין גם מכאן נשלחו כל היהודים למחנות.
יהודה עבר שבעת מדורי-גהינום, מנת חלקו היו הן סבל נפשי והן סבל פיזי רב מאד.
יהודה שרד וניצל מהתופת בנס. עם סיום המלחמה הוא שוחרר ממחנה אושוויץ ע''י צבא בנות-הברית. עם השחרור התחיל יהודה בנדודיו בפולין בתקווה למצוא בחיים שריד מבני משפחתו, וגילה שכל משפחתו הושמדה למעט אח אחד אשר הצליח לברוח ולשקם את חייו בברזיל.
יהודה הצטרף ל''הגנה'' והיה פעיל בעלייה ב'. הוא מילא תפקיד בארגון הניצולים ושילוחם באוניות מעפילים לארץ. יהודה עלה לארץ עוד לפני קום המדינה, ב: 1947 וגויס לצבא, הוא שירת בצה''ל עד שנת 1950.
מעת שחרורו מהצבא ועד 1953 עבד במוסד לעליית-הנוער ''עלומים'' בכפר-סבא. בשנת 1953 יהודה נישא ליהודית סורוקה, בת צופית. כאן בנה את ביתו ומשקו, כאן נולדו לו ילדיו: עטיה ואורי.
אחרי כל-כך הרבה שנות נדודים וייסורים בא אל המנוחה והנחלה.
יהודה נפטר לאחר מחלה קשה בשנת 1987 (י''ט תמוז תשמ''ז), בן 62 שנים בלבד.
יהי זכרו ברוך.