צופית

צבי סוכובולסקי / עמ' 95-94

מסיבה חגיגית זו של ישובי התיישבות האלף, צריכה להציב סימני דרך של עשר השנים שעברו על התיישבות זו ולהתוות קו לקראת העתיד.
בתנאים קשים קמה בשעתה התיישבות האלף. ובתכנית בלתי- מותאמת לצרכי עובדים חקלאיים. אבל היא קמה והיתה. קרוב לעשר נקודות עומדות על תלן, ואוכלוסיה של קרוב ל-500 מתיישבים, עם משפחותיהם חיים וקיימים בהן. מאות ילדים נולדו ונתחנכו בנקודות הללו, ודור צעיר זה מפיג בהרבה את דרך היסורים שהלכנו בה; בעומק לבנו לא השלמנו עם התכנית שהותוותה לנו ע''י החברות שעסקו בהתיישבותנו, אבל אנו מעריכים את פעולותיהן להקים ישובי עובדים עבריים חקלאיים.
קרוב לרבע מיליון לא''י השקיעו בנק משכנתאות, חברת המטעים וחברת המים בנקודותינו - סכום עצום לפי מושגינו הציבוריים והציוניים בארץ; החברות הקדישו לא מעט מכוחם ומרצם להקמת הנקודות ועל זה יבואו על הברכה וכספן ועמלן לא הוצא לריק, ואם כי המתיישבים רחוקים עדיין מן הנחה והשלימות, הרי ההתחלה נעשתה ואנו מציינים אותה בהערכה רבה.
לבנו מלא רגשות-הוקרה להסתדרותנו בכלל ולהסתדרות החקלאית בפרט, על העזרה שהגישו לנו במשך 10 השנים הקשות שעברו עלינו, בהדרכתן ובעצותיהן. לא מעט הטרדנו את המרכז החקלאי, וביחוד הרבינו לגזול את מנוחתו של הח' היקר לנו אברהם הרצפלד, על שהכניס אותנו למיטה הצרה הזו ששמה ''התיישבות האלף''.
הרצפלד היקר, אני מבטיח לך שלא נרפה ממך גם להבא ונוסיף להדריך את מנוחתך עד אשר אתה והמרכז החקלאי תוציאונו ממיטת סדום זו. אנו תובעים ממך שתהיה ראש המדברים בפני המוסדות הלאומיים שהמשגה שנעשה לגבינו יתוקן!
המושב צופית מוכיח לנו אלו מעשים נועזים יכול לחולל רצון קולקטיבי עז. שעל כן, כאן במושב זה, כמעט כל המתיישבים חדלו להיות עובדים שכירים והם עסוקים במשקיהם.
לא עת חגיגות לנו היום. האומה שותתת דם, ובהתאספנו יחד לציון תקופה בחיינו, מצווים אנו לעשות צדק עם עצמנו. עלינו לאמץ את כל כוחנו הפיזי, האירגוני והציבורי להפרות כל רגב בתחומי התיישבותנו ולהוציא מחלקותינו ברכת אדמה וצרכי קיום. רק התאמצותנו הכללית תצדיק את הדרישות הנוספות מאת המוסדות הלאומיים- להשלים את אשר החסירו לנו. עלינו להתנער ולגשת במרץ לעיבוד פרדסינו, לבל ילך לטמיון העמל הרב שהשקענו בהם במשך כל השנים האלה. במאמץ כללי נמצא את הדרך והאפשרות לחדש את פרדסינו ולהשיב להם את פוריותם.