יאיר נולד בפתח תקווה. הגיע לצופית כשהיה בן שנה. כאן גדל והתחנך. המשיך לתיכון בכפר סבא. הוא היה בנוער העובד ובגדנ''ע. בסוף כיתה י' לימודיו נקטעו. אחיו משה שהשתתף במלחמת השחרור נעדר ולאחר שמונה חודשים גופתו נמצאה. יאיר הנער עזב את לימודיו כדי לטפל בהוריו, ביפה אחותו הקטנה ובמשק.
לימים סיפר אבא שבהתקרב תאריך גיוסו ניגש אביו ללשכת הגיוס וביקש שלא יגייסו אותו. אבא התנדב לצבא והמשיך לשרת במילואים שנים רבות.
בגיל עשרים ושלוש אבא פגש את אמא בטיול לאילת. הם בנו את ביתם בצופית.
לאחר שתים עשרה שנים של ניסיונות מייסרים אמצו אותי וכעבור שלוש וחצי שנים אמצו את מוישיק אחי.
אבא עבד בחקלאות, גידל עצי פרי. היתה לו חברת משאיות. הוא נהג בשדות והכיר את כל כבישי הארץ. איש עבודה חזק וחרוץ שמקיץ עם עלות השחר וחוזר לפנות ערב אל אהובתו ואל שני ילדיו.
שש שנים אחרי שאומץ נהרג מוישיק. הבית התמלא בכאב שלא ניתן לדבר בו.
חמישים ושש שנים חייהם של אמא ואבא היו ארוגים זה בזה. הם טיילו בעולם, ראו תיאטרון, קולנוע, שרו בערבי זמר, נפגשו עם משפחה וחברים. חיו חיים מלאים לצד הכאב.
''העולם הוא אחר לגמרי,'' אמר לי אבא אחרי מותה.
אבא היה שורש. משענת חזקה ובטוחה לכל המשפחה ולחברים. אדם ישר, חכם, נדיב עם חוש הומור גם בזמנים קשים. תמיד ראה ודאג לכל מי שסביבו.
הבת של יהודית ויאיר, אחותו של מוישיק.
רבקל'ה
