צופית

בת מרים ושמואל יעקובוביץ' 
זהבה נולדה ערב מלחמת העולם הראשונה (1913) בטרנסילבניה (הונגריה). בת חמישית למשפחה בת 7 ילדים.
בנעוריה הצטרפה לתנועת ''השומר הצעיר'' ועלתה ארצה בשנת 1933.
בהגיעה ארצה הצטרפה לגרעין הכשרה של השומר הצעיר בכפר סבא שעלה להתיישבות זמנית ב''גבעת השומר''.
[גבעה המוכרת לאנשי צופית בשם ''העוגן''-על שם גרעין אחר שישב שם ועלה בהמשך לישוב העוגן (היום שייך בחלקו לגן חיים) ].
.
במסגרת זו הכירה את אהרונצ'יק שבנה באותו זמן בית להוריו ביישוב החדש – צופית, ממול לגבעת השומר. הם נישאו והיא עברה לגור איתו בצופית.
בהמשך, עלו ארצה 5 אחיה. אימה ואחותה של זהבה, שנשארו באירופה ניספו בשואה.
בתקופת המאורעות (1936-1939), למדה מורס ושימשה כאחת מקבוצת הקשריות בעמדה מעל לבריכת המים ליד בית העם. מקום ששימש נקודת קשר בין רמת הכובש-צופית-כפר סבא ורעננה. בהמשך הוכשרה גם כחובשת ושימשה גם בתפקיד זה בצופית.
בביתם, אותו בנה אהרונצ'יק, נבנה גם סליק ששימש את חברי צופית וכן הוסתר בו המשדר של ''קול המרי העברי''. לא פעם ישבו אצלם בבית קצינים בריטיים, ומעל לראשם שידרה קריינית במשדר, שאותו הם חיפשו.
בשנת 1937 נולדה ביתה הבכורה אילנה (אילה) ובהמשך שתי בנותיה הנוספות: עפרה ורחלי.
לאחר מכן, החליטו זהבה ואהרונצ'יק לעבור לחיות בקיבוץ אשדות יעקב. אימו של אהרונצ'יק (חיה) נשארה בצופית ובעלה אברהם שהה בארה''ב (בהמשך, חזר לצופית).
בשנת 1956 נולד נכדה הראשון, איציק, שבהמשך בנה את ביתו בחצר וגר עם משפחתו בצופית עד היום. בשנת 1960 נולדה נכדתה חיה.
בשנת 1960 נפטרה אימו של אהרונצ'יק וזהבה ואהרונצ'יק חזרו לצופית לטפל באביו אברהם.
במשך עשרות שנים היתה מתנדבת פעילה – יום בשבוע – בחדרי המיון, בעיקר במיון ילדים, של בית חולים מאיר בכפר סבא.
בשנת 1982 נולד נינה הראשון עופר שגר כיום אף הוא בצופית. בהמשך נולדו עוד 3 נינים (גלעד, הגר ורון). זהבה זכתה להכיר ולהיות שותפה בגידולם של כל ניניה.
בשנת 1992 שכלה את בעלה אהרונצ'יק.
נפטרה בשיבה טובה, בגיל 96 בשנת 2009. 
                                        הובא לדפוס על ידי הנכד איציק בכר