צופית

1903 – 1996

בן ציפורה ומרדכי
שלמה נולד בעיר לודג' בפולין, בה רכש השכלה תורנית בחדר ובישיבה. בשנת 1923 והוא בן 20, החליט לעלות לארץ-ישראל. בניגוד לדעת ההורים קם ועזב את המשפחה בלי שהיה ברשותו אישור עליה לארץ. נדד לרומניה, שם המתין כשנה עד שקיבל את האישור לעלות לארץ-ישראל ובינתיים עבד לפרנסתו במנסרה של עצים.
בשנת 1924 והוא בן 21, הגיע לחופי הארץ בגפו. מכיוון שבא מבית דתי, החליט להצטרף ליישוב של תנועת המזרחי ונדד עד כפר-חיטין, שבאותם הימים היה יישוב דתי. שם עבד כרועה צאן.
מכפר-חיטין עבר למושבה פתח-תקווה, ועבד כפועל חקלאי אצל איכרי המושבה שהייתה באותה תקופה מושבה חקלאית. כדי לשרוד היה עליו להתחרות עם פועלים ערבים שעבדו בשכר נמוך. הניצול של איכרי המושבה והתחרות עם הפועלים לא התאימו לאופיו של שלמה שהחליט להצטרף לקיבוץ גבעת השלושה. שם הכיר את חביבה, לימים רעייתו.
ב 1933 עלו בני הזוג עם הבת הבכורה-רות וראשוני המייסדים לצופית. באותה שנה נולדו התאומים אורה ויחיאל . השנים הראשונות היו קשות, האמצעים הכספיים היו דלים ושלמה החל לעבוד ביום בבניין ובערב עבד במשק.
השנים חלפו המשק התפתח והתרחב, הילדים גדלו נישאו והקימו משפחות. לשלמה הייתה האפשרות והזמן להקדיש לעבודה התנדבותית בבית חולים ''לוינשטיין'' שם פעל במשך 25 שנים לרווחת המאושפזים ועל פועלו זה קיבל תעודת הוקרה מראש עיריית רעננה.
להנאתו, הצטרף ל''מקהלת האלף'', כל יום ראשון הצטרף לקבוצת ותיקי צופית שחברו יחד עם ותיקי המועצה האזורית ''דרום השרון'' ויחד פצחו בזמר בניצוחה של חוה לוטינגר.
ב- 18.6.96 נדם הקול, והוא בן 93.