ב - 1935 ביקר אייזיק המלין מנהל מגבית ההסתדרות באמריקה בארץ, והוא עמד אז בראש קבוצת ''חרות א''' אשר עמדה לקשור את עתידה על יסוד התיישבות מטעים למושב צופית.
שטח המטעים (20 מגרשים) ברציפות לשטחי צופית, נקרא בשם ''חרות'' וביצוע התכנית היה בטיפולה של חברת ''יכין''. המטעים היו מוכנים וציפו לבואם של המתיישבים מאמריקה. אחדים מהם (5) הגיעו לארץ והתיישבו במקום וציפו לחבריהם שבוששו לבוא.
בביקורו בארץ תבע המושב מהמלין כי החברים באמריקה יתנו ידם להקמת בית עם בצופית שחסרונו היה מורגש מאוד. המלין, בתור מנהל מגבית ההסתדרות הבטיח לעיין בדבר ולסייע לביצועו.
באותה שנה ביקרה הח' גולדה מאירסון (היום גולדה מאיר, שרת החוץ) באמריקה, ותודות להתערבותה סוכם כי אגודת עושי הכובעים באמריקה שבראשה עמד העסקן זריצקי, מנאמני ארץ ישראל העובדת, תקים בית עם ע''ש מכס צוקרמן, ממייסדי האגודה ומנהיגה, שנפטר בזמן ההוא. אחת המטרות היתה כי בתוך הבית ישומר החומר על תולדות האגודה הנ''ל, נכס יקר לתולדות הפועלים היהודית באמריה והאיגוד המקצועי שלה. החומר הכתוב ברובו באידיש מעולה ובכתב ידו המהודר של צוקרמן המנוח.
על מקום הקמת בית צוקרמן ניטשה מערכה בין מועצת פועלי כפר סבא והמושב צופית. פעילי מועצת כפר סבא טענו כי הטיפול התרבותי בסביבה שייך לה ועם הקמת הבית במושבה ימלא הוא את יעודו גם בשביל ישובי הסביבה, לרבות צופית.
בינתיים פרצו מאורעות 1936 - 1939 וצופית כישוב ספר שהוטרד קשות ע''י הערבים שכניה, הועמד בפני ההכרח שיוקם בתוכו מבנה בטחוני. צורך זה הצדיק את תביעתנו שההסתדרות תתן את ידה להקמת הבנין בתחומה של צופית, על הגבעה המתנשאת מעל לסביבה, שישמש גם לצרכי בטחון גם לצרכי תרבות. גולדה, בתמיכתו המלאה של המלין, הכריעו לצד צופית. ואמנם עם ביקורה בארץ של משלחת מגבית ההסתדרות באמריקה, בחורף 1937, הונחה בליל גשם, לאור פנסים, אבן הפינה לבית צוקרמן בהשתתפותם של חברי המשלחת.
עם הקמת הבית העלה י. מרמינסקי הצעה כי בהסתדרות תוקם חברה לבנייני ציבור אשר על שמה יירשם בית צוקרמן. רבות טיפלנו לשכנע את ההסתדרות כי אין לשעבד נכס בתוך ישוב סגור לרשות חיצונית, אפילו שהיא הסתדרותית. דוד רמז המנוח, אז מזכיר ההסתדרות, גילה הבנה לטענתנו והכריע לטובת צופית.
עמ' 60
במשך שנות קיום בית צוקרמן מילא הבית את תפקידו בכל השטחים שנועדו לו. כל חיי הציבור במושב וכן כינוסים בענייני בטחון בתקופת המחתרת והמאבקים הגדולים שהיישוב העברי בארץ היה נתון בהם, הנוטרות בימי המאורעות 1936 - 1939, הפעולות הבטחוניות בימי מלחמת העולם השנייה ולבסוף בעת מלחמת השחרור - בכל אלה שימש הבית כמרכז לפעולות ולמפגשים. תקופה קצרה בלבד, בימי מלחמת השיחרור, כאשר הבטחת האספקה לאדם ולבהמה היתה בעיה מרכזית ביישוב, הועמד הבית, לחצי שנה, לצרכי משק ואספקה.
חדר מיוחד בבית צוקרמן נועד למחסן נשק קבוע להגנת הישוב, והוא קיים עד היום. בקומת הקרקע, מתחת לבמה מתקיים מועדון לזכר הבנים שנפלו. בשנים האחרונות נהפך הבנין לבית קולנוע קבוע עם ספסלים צמודים לרצפה, דבר המונע מהבית להוסיף ולקיים את תעודתו כבית עם. משום כך עומד על הפרק בניית אולם נוסף שישמש את הפקידים שנועדו בזמנו לבית צוקרמן.
