צופית

בת לואיזה אלישבע ואלפרד אברהם ריח
אגטה נולדה בפרג בבית שלא ידע מחסור. אחות גדולה למרטין (לימים הסופר יאן מרטינץ) נצר לשושלת רבני פרג מצד האב ונכדה לפרופסור גד מצד האם.
הבית היה חילוני נאור ותרבותי. אגטה למדה אומנות וציור בפרג ובברלין. נמנתה על חוג האינטלקטואלים והאומנים של פרג עליהם נמנו האחים מאן, מקס ברוד, פרנץ קפקא, ואחרים שיצרו בשנות השלושים בשנים שפרג הייתה מרכז רוחני ותרבותי באירופה.
בגיל 16 כאשר אביה חלה עזרה לנהל את בית המסחר המשפחתי לאריגים.
רוחות מלחמה באירופה הגיפו את האושר והעושר. בית העסק הוחרם, והבעלים נדרשו להמשיך תמורת שכר דל.
בבית דובר על אֶרֶץ (ישראל). בגלל בריאותם נרתעו ההורים מהמסע. הצעירים רכשו בכסף רב התירי יציאה במשרד להגירה שבראשות אדולף אייכמן. ארזו תרמילי גב, ועלו על ספינת נהר במורד הוולטווה לנמל סולינה, לעבר האוניה ''סקריה''.
על האניה נערכה חתונתם של 23 זוגות וביניהם אגטה וזיגפריד, מרטין ובחירת ליבו אניה.
אחר שלשה חודשי תלאות,נתפשה האוניה,המעפילים נכלאו במחנה המעצר בעתלית.
השחרור מהמחנה הביאה לירושלים, בה נולד בנם הבכור בני. לפרנסתה עסקה בציור.
לאחר חודשים מספר עברו לגור בשכונת בורוכוב ליד תל אביב, עבדה במשקי בית ובציור, וילדה את שבי וגדי.
במסגרת התנועה מן העיר אל הכפר התיישבה עם משפחתה בהרחבת המושב, כאן נולד דורון.
הייתה פעילה בועדת החברות ובועדת התרבות במושב.