צופית

דוד שרגיאן בן כוכבה ומשה
1934 -  2023

נולד בעיר כרמאן שבאיראן כבן בכור. למד בבית הספר היהודי ''אוצר התורה''. היה חבר בתנועת הנוער הציונית ''החלוץ'', שם למד עברית ובגיל 15 אף השתתף בכנס מרכזי של  ''החלוץ'' בטהרן. בגיל 19 עלה עם משפחתו ארצה ואת יום העלייה לארץ תיאר כאחד הימים המאושרים בחייו. לאחר העלייה התגורר עם משפחתו במעברת כפר נחמן, שם שימש כמדריך נוער ואף הגיע עם חבריו לביקור בבית הנשיא יצחק בן צבי. בצה''ל שירת בגדנ''ע.

ב-1962 התחתן עם מרים. הם התגוררו בבית ברעננה שהיה מוקף חצר בה  גידל עצי פרי מכל סוג שרק ניתן להעלות על הדעת, בין השאר גם פאפיה, פיג'ויה  ואננס. שם גם נולדנו אנו, ששת הילדים: יואל, אמנון, יגאל, גלית, יובל ואיריס. באוגוסט 1974, בגיל 40,  החליט להגשים את החלום הציוני של  עבודת האדמה ועבר עם המשפחה למשק בצופית. כך, לצד עבודתו כטכנאי טלפונים בבזק, עסק בחקלאות: טיפח לול תרנגולות ופרדסי תפוזים.
אבא חינך אותנו לערכים של עבודה קשה, אהבת הספר, אהבת הארץ ואהבת האדם. הוא אהב מאוד את המסורת היהודית והנחיל אותה לילדים ולנכדים אך תמיד בדרך החיוב, בבחינת ''דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום'' . יחד עם זאת כיבד כל אדם, ללא קשר לדתו או מוצאו, ותמיד רדף שלום.
היה איש רעים להתרועע, שמר על קשר חם עם חברים שליוו אותו למעלה משישים שנה, בני משפחה קרובים ורחוקים וגם בגיל מבוגר המשיך לשבות את לבו של כל מי שזכה להכיר אותו עם חוש ההומור המיוחד שלו. אדם שאהב את הבריות, היה איש עבודה שעבד בכמה עבודות במקביל כדי לפרנס את המשפחה אבל ידע גם ליהנות מהחיים, להיפגש עם חברים ולטייל בארץ ובעולם.
אבא היה איש משפחה למופת, בעל מסור ונאמן לאמא, אח, אבא וסבא אוהב ואהוב, מלח הארץ. בשנים האחרונות, שהיו מאתגרות מאוד מבחינה בריאותית, היווה דוגמה ומופת להתעלות הרוח על הגוף ולגישה חיובית לחיים.
נפטר ביום ט''ז באדר תשפ''ג.  יהי זכרו ברוך.