סמדר בת תמר ומנשקה ,
נולדה בכפר סבא והיתה חלק מדור נפלא של צעירי שנות ה 70.
כבר מגיל צעיר היא נתנה חופש ליכולת היצירה שלה בציור וצילום. תחביבים שהמשיכו איתה גם בשנותיה כבוגרת.
במהלך שרותה הצבאי, סמדר השתלבה ביחידה מבצעית ובילתה לילות רבים בשמירה על ישובי הארץ. לאחר השחרור, הרחיבה את השכלתה בלימודי הדרכת נוער. לאחר הלימודים היא עבדה כמדריכה בפנימיית נוער משכבות מצוקה בירושלים. היא המשיכה בתפקידי חינוך מגוונים גם בשנים הבאות.
בשנות ה 90 היא שינתה את עיסוקה והצטרפה לעסקי המשפחה כמנהלת וזכיינית של חנות ״צליל״. כפי שהנוער אהב את סמדר במוסדות החינוך, כך גם לקוחות החנות וצוות העובדים. החנות שהפעילה סמדר הפכה לאחת המוצלחות יותר ברשת.
לאחר הקריירה שלה בעסקים, סמדר חזרה לעיסוק שאהבה מכל והוא עזרה לחלשים.
היא הצטרפה לפעילות של מוסדות הרווחה במעונות מוגנים, לאלו הנזקקים לסיוע. היא נתנה מעצמה את כל הכוחות עבורם.
בשנות הארבעים והחמישים של חייה סמדר חזרה להתגורר במושב ולסייע להורים שסבלו שניהם מאתגרים רפואיים קשים. סמדר סייעה לאימה בטיפול באביה החולה. לאחר פטירתו של אביה סמדר נשארה להתגורר עם אימה וסיפקה לה מוטיווציה להתמודד עם מחלת הסרטן הנוראית.
לאחר שנשארה ללא הוריה בצופית, היא קיבלה את חברתם ותמיכתם של בת אחותה ובני משפחתה שעברו להתגורר במושב גם הם. על אף השנים הקשות שחוותה, סמדר תמיד שמרה על אופטימיות, סייעה לזולת והשאירה את הכאבים והאתגרים בעיקר לעצמה.
שנים רבות שסמדר התמודדה עם מכשולים רפואיים לא קלים, היא נפטרה בהפתעה גמורה בשנת הצהריים של חג ראש השנה, במיטתה במושב שכל כך אהבה להתגורר בו.
סמדר היתה תושבת אמיתית של צופית, פראית בצעירותה, קולנית בעת הצורך... ואוהבת את הזולת ללא הגבלה במשך כל השנים.
יהא זיכרה ברוך
