צופית

1910 – 1992

בת אטל וחיים טרש
נולדה בשנת 1910, באוליקה שבחבל ווהלין באוקראינה.
אמה נפטרה בילדותה ,אביה נישא בשנית והיא גודלה במסירות ע''י אישתו השניה.
באה מבית דתי והוריה לא עודדו אותה לעלות לארץ, אך היא לא ויתרה, הצטרפה לקבוצת הכשרה, ועלתה לארץ בשנת 1934 כאשר משפחתה נשארה באוקראינה ושם נספתה בשואה.
כשהגיעו לארץ, הקבוצה נשלחה להכשרה ב-''גבעת-מיכאל'' ליד נס-ציונה. שם עבדה כמטפלת ילדים. לימים חלתה בטיפוס, ומחוסר תנאים נסעה לצופית בכדי להחלים אצל בן דודה קופר. שם הכירה את יוסף שפר שהתגורר ממול. הם נישאו בשנת 1936 והתגוררו בבית בצופית ובשנת 1937 נולד בנם הבכור איתן. דאגה לטפח את המשק ,את גינת הפרחים ולול תרנגולות.
כאשר נסעו לארה''ב כדי להכיר את הורי יוסף, עברה שוב חבלי קליטה של לימוד שפה חדשה, משפחה, חברים חדשים, ומנטליות אחרת . אך יחד עם זאת דאגה לבית חם ופתוח שתמיד אהבו לבוא אליו. בשנת 1942, נולדה ביתם אטל. בבית נהגו לדבר עברית מתוך מטרה וחלום לחזור בחזרה לביתם במושב. מאוד אהבה לשיר, בעיקר ביידיש ויוסף היה מלווה אותה בנגינה במנדולינה.
חזרו ארצה בשנת 1949, לביתם במושב צופית, חזרה לטפח את הגינה שכה אהבה, עם פרחים יפים ונדירים, ועל כך זכתה לאות והערכה, אהבה לבשל ולאפות וריח עוגות השמרים ומאכלים טובים מילאו את הבית. אהבה מאוד לשיר, הצטרפה למקהלת המושבים והופיעו ברחבי הארץ.
תמיד הייתה נכונה לעזור לשכנים ולחברים, ואף מצאה זמן לעבוד כמתנדבת ב''יע''ל'' בבית חולים מאיר. גם לאחר שחלתה והלב בגד בה, לא ויתרה על כל עיסוקיה המגוונים הן בבית והן מחוצה לו.
הייתה אישה, אימא וסבתא טובה ומסורה למשפחה ולנכדים, בביתה נהגה לארח חברים ומשפחה עד רגעיה האחרונים.
נפטרה בגיל 82 וחסרונה מורגש בכל המשפחה.
יהי זכרה ברוך
הבן: איתן שפר והבת: אטי רייזברג