צופית

1932 - 2002

בן לאה וקופל
מנשקה נולד בכפר- סבא, ובגיל שנה עבר לצופית עם הוריו שהיו ממייסדי המושב. החיים במושב המתפתח עיצבו את דמותו כחקלאי, אוהב בעלי חיות, טבע, שדות ומרחבים.
בהיותו בן 14 יצא ללמוד בכפר הנוער החקלאי, שם עוצבה אישיותו כמדריך, ובמלחמת השחרור אף פיקד על עמדה והוא עודנו נער.
בן 18 התגייס לצבא ושירת בחיל התותחנים. בתום השירות ולמרות בקשותיהם של מפקדיו להמשיך בשירות, העדיף לחזור לצופית ולעזור להוריו בפיתוח המשק.
מנשקה נישא לתמר ונולדו חגית, סמדר וירון. בנה משק חקלאי לתפארת, פרדס, גידולי שדה ולול. בנוסף לעבודה הקשה במשק מצא זמן לעסוק בפעילות ציבורית. היה חבר בהנהלת המושב, נציג צופית במועצה האזורית, נציג חקלאי השרון במשרד החקלאות, בתנועת המושבים ובמפלגת העבודה.
השתתף בכל מלחמות ישראל בדרגות פיקודיות, ובמלחמת לבנון שירת כמג''ד תותחנים.
השירות במילואים פגע מבחינה כלכלית במשק הפרטי, וכשהוצע לו תפקיד בכיר בתנובה נענה בחיוב. מאז כיהן בתפקידים בכירים, בתנובה, במועצת הירקות ומועצת הלול.
בתחילת שנת 1991 פרש מעבודתו הציבורית ועזר לבנו להשתלב בעולם העסקים. אירוע מוחי קשה פגע בו לפתע וקטע את כל פעילותו במישור הציבורי, הכלכלי והאישי. הקושי לתקשר לא מנע ממנו להיות מעורב ומעורה ולהתעדכן בנעשה בארץ ובעולם. אהב לחזור לנופים שהכיר ולמקומות בהם פעל ולחם. שמח על כל יישוב שהוקם, כביש שנסלל ועץ שניטע.
מנשקה נפטר לאחר מחלה קשה וייזכר תמיד כאיש משפחה, בעל, אב וסב למופת, כאיש חברה שחוש ההומור שלו, השנינות, ויכולת הביטוי ריכזו סביבו חברים רבים