צופית

1898 – 1954

לבית זילברברג
בשנת 1936 עלתה לארץ יחד עם נחום בעלה, והתיישבו בצופית עם 4 משפחות מארגון ''חירות אמריקה א''.
דרך ארוכה עשתה ברכה מבית הוריה לארץ-ישראל דרך ארצות הברית. את הכשרתה עשתה במחנה הכשרה של החלוצים בקליפורניה, שם רכשה ידע בגידול עופות ושם גם הכירה את קושניר, לימים בעלה.
בצופית בנו את ביתם, ברכה פיתחה את ענף הלול במשקם וגידלה תרנגולות והודיים ותרמה מהידע שלה לכלל חברי צופית הן בעיצה והן במתן זריקות לבעלי הכנף. קושניר עבד במזכירות המושב בהנהלת חשבונות עד ליציאתו לגימלאות. יחד טיפחו את ביתם וגינת הנוי.
בשנת 1947 מאמצים בני הזוג את לייקה ניצולת שואה בת תשע לבת, אך לאחר שבע שנים אבד לה הקן החם ואהבה עם פטירתה של ברכה בשנת 1954 והיא בת 56. בשנת 1979 נפטר קושניר.
בשלב מסוים עזבה לייקה את הבית והמושב ותקעה יתד בתל-אביב. אך הגורל המשיך להתאכזר אליה ובשנת 1996, בגיל 58, הוכרעה מסיבוכים של מחלה ונפטרה.
יהי זכרם ברוך