צופית

בן מיכלה וקורט

1923 - 1999

נולד בפלונצ'ק שבפולין, אח בוגר לרותי, עלה לארץ ב- 1933, החל את לימודי היסוד שלו ב''בית חינוך'' בתל אביב, וכשסיים המשיך בבית ספר החקלאי ''כדורי''.

שירת בצבא הבריטי, בזמן שהותו בלוב, עקב התנכלות ליהודי המקום, היה שותף להצלת יהודים והעלתם לארץ. לאחר שחזר לארץ התנדב לפלמ''ח.
אם הקמת המדינה שירת בחטיבה 8 בפיקודו של אלוף יצחק שדה בגדוד הקומנדו 89 בפיקודו של משה דיין. חלק מתפקידיו היה קליטת הטנקים ש''נגנבו'' מהצבא הבריטי, וקליטת המתנדבים, שהגיעו ארצה לשרת בצבא ולעזור בלחימה. בהמשך סיים קורס קצינים והיה רס''ר פיקוד הצפון שרת בצבא שש שנים.
נישואיו לעליזה בשנת 1958 היוו נקודת מפנה בחייו  ויחד הקימו התיישבות בצומת ''ציחור'', בכביש מצפה רמון אילת, שנקראה נווה- מדבר. עם פתיחת כביש הערבה עבר בעקבות אשתו למצפה רמון. בין תפקידיו שם הקמת תקרות וקירות דקורטיביים בחברת ''אבן וסיד'' בין השאר בכור בדימונה.
בסיימו את הקורס הראשון למנהלי מתנס''ים, היה מנהל המחלקה לפיתוח מצפה רמון, ובהמשך בן השנים 1970-1974 נבחר לראש המועצה המקומית מצפה - רמון. כמו כן הקים וניהל את סניף מגן דוד אדום בישוב, ניהל את וועדת הקליטה,  וכל השנים עסק בהתנדבות בתפקידים שונים ביישוב ובמפלגת העבודה.
הבית הפתוח קלט ''ילדים'' רבים מאוד בדואים, עולים חדשים ממדינות שונות וצעירים שהגיעו ליישוב והרגישו חופשי להגיע בכל זמן ועם כל בעיה ולהרגיש בבית.
עם הגיעו לצופית מצא את אריה אבן ז''ל איתו שירת בצבא הבריטי וברוך צחור ז''ל שהפך לחבר קרוב.

צבי הוא אבא לעופרה ערבה ונווה וסבא לשי אביחי ושירי בר, הילה אור וזהר רייזיס, נעם וזוהר הזן.