צופית

1923 – 1989

בת גולדה ודוד קליין
צפורה-אגי פרידמן לבית קליין, נולדה ב- 5.12.1923 בכפר גדול ליד העיר מונקץ' שהיום נמצאת בגבולות אוקראינה. בת לדוד וגולדה אחות ל- הניו (הלנה) קרוטהמר, אסתר בר-אוריין, נפתלי, רחל, רבקה, ברל-זאב. שלושת האחרונים והאם נספו בשואה. מלחמת העולם השניה מצאה אותה בבודפשט, שם הסתתרה והסתירה את יהדותה בדרכים עלומות. בבודפשט הכירה אגי את בעלה חיים פרידמן שהיה חבר של אחותה אשר נספתה בימיה האחרונים של המלחמה.
עם שובם הביתה כאשר הכל כמעט הרוס החליטו צפורה וחיים להינשא. הם עברו לחבל הסודטים בצ'כוסלובקיה וגרו שם כמעט שנה. כשעמד חיים בפני גיוס לצבא הצ'כי, החליטו לעזוב ובעזרת הסוכנות עברו לכוון אוסטריה-וינה, כשהם מחופשים לפליטים מיוון על-מנת להטעות את החיילים הרוסים בגבול. לאחר חודשיים בוינה, בחסות הג'וינט, עברו לאיטליה. הבריטים החזירו אותם מגבול איטליה לאינסברוק, משם לזלצבורג ומשם ברכבת לגרמניה לקיבוץ של השומר הצעיר. אחרי שנתיים בגרמניה, למרות שהיו להם ניירות המאפשרים להם הגירה לארה''ב, החליטו לעלות לארץ היות והאישורים להגירה התעכבו. בשנתיים האלו נולדו שני הבנים מוטי וראובן.
ב-1948 הגיעה צפורה לארץ בטיסה עם שני התינוקות. חיים הגיע באנייה. קליטה ראשונה שנמשכה חצי שנה היתה בבית עולים בנתניה. בגלל רקע חקלאי ביקש חיים להגיע להתיישבות ובסופן של בדיקות שונות, הגיעה משפחת פרידמן למושב צופית לצריף, שהוקם לצורך קליטה של עולים, אשר היה ללא חשמל והשירותים היו בחוץ. שם גרו שלוש שנים ובינתיים הקימו רפת ובית בהרחבה החדשה שהוקמה. חיים עבד כנהג משאית בבית-ברל וקלמניה. צפורה עשתה לביתה ולמשפחתה וסייעה לחיים רבות בטיפוח המשק החקלאי שכלל רפת, לול, פרדסים וגידולים עונתיים.
צפורה זכתה לגדל את בניה ולהשיא אותם וליהנות משבעה נכדים. בנה מוטי חזר למשק כבן ממשיך ובנה ראובן גר ברעננה.
צפורה נפטרה במרץ 1989 ממחלת לב בגיל 66