צביקה גובר

בן קלרה ואברהם גובר

1934 – 2019

צביקה נולד בקלמניה, חוה חקלאית בשרון, וכשהיה בן שנתיים הצטרפו הוריו למושב צופית והקימו משק חקלאי.
צביקה גדל עם בני המושב הבכורים ,למד בבית הספר המקומי ועזר להוריו במשק.
בגיל 18 התגייס לצבא ושרת בגולני. עם שחרורו חזר למושב ונרתם לעבודות המשק.
כעבור שנים אחדות הקים את משקו הפרטי, נישא לדיתה ויחד בנו את ביתם בהרחבה ונולדו להם אילת עופר ועמיר.
צביקה התמחה בגידולי שדה ובעיקר גזר, עגבניות ,ותפוחי אדמה. כמו כן היה פעיל בארגון המגדלים ונשלח פעמים רבות לאירופה לביקורת ורכישת זרעים, תפקיד שעשה באהבה רבה.

צביקה היה פעיל בהנהלת המושב והשקיע מרץ רב בוועדת המים ובחפירת באר. במשך שנות עבודתו קשר קשרים עם חקלאים רבים במגוון גילאים וחלק עמם מניסיונו הרב. הוא זכור לכולם בדייקנות ובמקצועיות, בחריצות, ובחוש ההומור שלו.
לפני כעשר שנים העביר את ניהול המשק לדור הבא , הוא המשיך ללוות את עופר בעבודתו וראה בסיפוק את ההמשכיות והפיתוח.

צביקה היה אבא טוב ואוהב לילדיו ונכדיו שהחזירו לו אהבה והיו אושרו ושמחתו.
במקביל  לעבודה הקשה הוא אהב טיולים בארץ ובחו''ל ותמיד נהנה מהרצאה, קונצרט
וערבי זמר.

ביוני  2019 בהיותו בן 85 נפטר ממחלה קשה והשאיר את בני משפחתו כואבים ומתגעגעים.