צופית

בת פסיה ויצחק קמפלמכר

1928 – 2024

אמא נולדה בעיר רומן ברומניה בת אמצעית מתוך 3 אחיות.

כשהייתה בת 9 התיתמה מאביה ועקב מצב כלכלי קשה ונאלצה לעזור בפרנסת הבית כך התחילה לעבוד כתופרת - מקצוע ששימש אותה כל חייה.

כילדה חלמה להיות רוקחת אך המלחמה גדעה את החלום והיא למדה עד כיתה ד' בלבד. כשהייתה בת 13 הכירה את אבא שהיה בן 16 וגר בשכנות.

בשנת 1947 עלו ארצה באוניה "מדינת היהודים". הם הצליחו להגיע לחיפה ולראות את העיר מהים , אך לא זכו לרדת לחוף כי מיד נלקחו למחנה מעצר בקפריסין .

בקפריסין נשארו שנתיים, שם גם התחתנו .

לצופית הגיעו בשנת 1949 ובאותה שנה נולד הבן הבכור – יצחק. בשנת 1951 נולד ישראל , ובשנת 1957 נולדה דורית.

במהרה הפכה אמא ל"תופרת של צופית". אמא היתה תופרת מעולה - פרפקציוניסטית , מדוייקת,יצירתית ומאוד מוכשרת.

העיסוק בתפירה סיפק לאמא הנאה רבה, פרנסה ובעיקר הזדמנות לפגוש אנשים – דבר שמאוד אהבה.

כל מי שהגיע לביתה התקבל בהמון שמחה , בחיוך רחב, במילה טובה, לפעמים בטעימה מעוגה טריה , ובהמון רצון של נתינה. אמא היתה מאוד חרוצה. שילבה בהצלחה בין עבודות הבית, המשק, קטיף התפוזים, והתפירה ובמקביל תמיד נראתה נפלא – מאוד מטופחת , מאופרת , מוקפדת , לבושה לעילא ולעילא – פשוט י

מוקפדת , לבושה לעילא ולעילא – פשוט יפהפיה.

אהבה את כולם וכולם אהבו אותה.