1913 – 1996

בת יוסף ופסיה
עדינה רצ'קו לבית בדז'רסקי נולדה ב-1913 בדרוהיטשין, פולין. כדי לקבל אישור עליה נישאה באופן פיקטיבי וב-1933 הגיעה לארץ. היתה עובדת מצטיינת במלאכות הקשות של זמנה כולל סיתות אבני כבישים ומיון ואריזת פרי הדר. ב-1934 היא נשאה לנחום רצ'קו ובאותה שנה הם עברו להתיישבות בצופית. עדינה איבדה בשואה את מרבית משפחתה ומאז ועד מותה היא חיה בתחושת בדידות קשה. היא ראתה במשפחתה ובאדמת המשק שבנתה עם נחום עוגנים ראשיים בחייה.
היא הקדישה את כל חייה לעבודה בבית ובשדות וחיה בצניעות מופלגת. נולדו לה בן ובת, יעקב (יליד 1935( ואירית (ילידת 1941). היא בחלה בכל דברי מותרות ועד ימיה האחרונים עבדה במשק, ושיווקה בעצמה את תוצרתו. היא נסעה לחו''ל רק פעם אחת בחייה, וגם זאת רק כאשר לבתה ששהתה בארה''ב נולד בן. היא היתה אשה עיקשת, פעלתנית ודעתנית.
היא עקבה מקרוב אחרי כל מה שהתרחש בארץ, אהבה לקרוא עיתונים וספרים ותמיד בחנה את המציאות על-פי עמדות ערכיות מוצקות. היא דגלה בהמשכיות דורית וציפתה, בעיקר אחרי מות בעלה ב-1981, שיעקב בנה יקבל את המשק וימשיך לעבד אותו.מותו בלא עת של בנה ב-1983 שנתיים אחרי מות בעלה, היה עבורה טרגדיה כפולה. בכח אישיותה הבלתי מתפשרת היא המשיכה להחזיק במשק עד יום מותה. אין ספק שהיא היתה רווה נחת רבה מכך שנכדתה, אורנה גלבוע-שביט, החליטה ב- 2002 לעבור לצופית ולבנות בה את ביתה.
(כתבה בתה אירית גלבוע)