בן ברוך שוב ונלי רינג
1952 - 2023
יוסף, בנם הבכור של ברוך שוב ונלי רינג – שניהם ניצולי שואה – נולד ב-1952 וגדל עם אחיו רוני בשכונת תל-גנים ברמת-גן.
הוא אהב לקרוא, לצפות ולחוות הכל. הוא זכר המון: היסטוריה, סיפורים, דמויות, פוליטיקה, תאריכים, מכרים, צ'יזבטים, שירים. הוא היה נוסטלגי וסנטימנטלי, ועם זאת לעולם לא הסתפק במה שהיה. הוא אהב מוסיקה: להקשיב, לשיר, לשרוק ולדבר את התרנגולים, הביטלס, סיימון וגרפונקל, אריק איינשטיין, הלהקות הצבאיות, הגששים ועוד רבים אחרים. הוא הכיר והעריך כל חרוז וכל
קול ב׳.
ב-1969 סיים קורס טייס במסלול קרב והיה טייס הקרב הצעיר ביותר במלחמת יום כיפור. כמילואימניק, המשיך להטיס מטוסי פָנְטום בטייסת 107 עד לאחר מלחמת המפרץ. יוסי הצטרף לאל-על ב-1989 והטיס מטוסי 747, 777 ו-787 בתור קברניט עד פרישתו ב-2017. כיהן כיו״ר איגוד הטייסים בישראל והיה פעיל בקידום בטיחות ועבודת צוות בענף התעופה בארץ ובעולם. עבד בתעשייה האווירית על פרויקט הלביא ופיתח סימולוטרים ייעודיים לאנשי צוות אוויר. הגה, הטמיע וטיפח תרבות עבודה ונהלי בטיחות בתחומי התעופה, הרפואה והבניה.
יוסי היה איש אקדמיה שלמד ולימד תחומים רבים ומגוונים: הנדסה, רפואה, פסיכולוגיה, גנטיקה ועוד. היה פעיל בחינוך כחלק מקהילת בית הספר הדמוקרטי בכפ״ס, דירקטוריון מכון אדלר, דירקטוריון בי״ס רימון למוסיקה, בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל-אביב, וכמרצה בטכניון. היה פעיל חברתי עם תשוקה לקידום שיח, הבנה ושלום. מיוזמי עמותת דורות ההמשך: נושאי מורשת השואה והגבורה.
יוסי וורד התחתנו ב-1986 והיו ממקימי הישוב מכבים. ב-1991 עברו לצופית למשק משפחת דור. יוסי אהב את המושב והיה פעיל כפי שרק הוא ידע. הוא הכיר כל בָמְפֶר, כל סטודנט בקראוונים וכל מדף בצרכניה. במהלך 33 שנים, הוביל ותרם לאינספור יוזמות ופעילויות במושב.
יוסי אהב את משפחתו וחבריו. הוא היה בעל רגיש ותומך לורד. הוא היה אב מחבק ומעורב לחמשת ילדיו: טל, מאי, נעם, אורן ועמית. והוא היה סבא מסור ונוכח בחיי נכדיו: רומי, גיא, אורי, יואב, שירה, ניל ואיתמר.
