1899 – 1991
יהושע הגיע ארצה מפולין לפתח- תקווה, שם הכיר את אישתו קיילה ויחד הצטרפו לקבוצה שהתארגנה להקים ישוב- צופית.
כל משפחה קיבלה בית בנוי על מגרש בן שניים וחצי דונם ושבעה דונם נוספים, הרחוקים מהבית, עליהם ניטע פרדס. המגרש עליו נבנה הבית היה עמדת תותחים של התורכים והיה כולו מפלסים ( הפרשי גובה ), כך שאף אחד מהחברים לא רצה את המיגרש. יהושע וקיילה לקחו את המיגרש ויחד הכשירו אותו ובנו בו את ביתם. מכיוון שהמקום הוא אחד מהגבוהים, היו למשפחה בעיות מים, מהן אף אנחנו, בני הדור השני והשלישי, סובלים.
מסגרת הבניה הייתה שווה לכולם – את הבתים בנו מבטון מזוין בגלל הצרות עם הערבים והחשש מירי על הישוב. הבית כלל שני חדרים, מטבח עם מים זורמים ומרפסת פתוחה בעלת גג. המקלחת הייתה צמודה לרפת והשירותים שהיו בנויים מעץ היו בחצר. לא היה חשמל והשתמשו במנורות נפט לתאורה.
להורינו היה סוס ואבא יצא איתו לעבוד לפרנסתו בחריש ממושבים הסמוכים גן-חיים ושדה- ורבורג. הסוס והעגלה שימשו גם את רופא המרפאה לביקורי הבית שערך בשדה-ורבורג וגן-חיים.