אליהו השכל / עמ' 193-202

במשך שנים אנו שוקדים על טיפוח האוירה החברתית בבית-הספר ומקדישים תשומת לב רבה לבדיקת דרכי עבודתנו בתחום חישוב זה. מטרתנו היא לטעת בלב חניכינו אהבה למוסדם, והרגשה שהם שותפים בהגשמת העקרונות החברתיים עליהם מושתת בית ספרנו. אחרי נסיונות ולבטים רבים, יצרנו בבית הספר מסגרת אירגונית-חברתית, אשר לפי מיטב הכרתנו עונה היא את המטרות שהצבנו לעצמנו.

מועצת התלמידים
בראשית שנה''ל בוחרים תלמידי ביה''ס, מכיתה ה' ומעלה, את מועצת התלמידים. כל כיתה בוחרת את נציגיה למועצת התלמידים. נציגות הכיתות אינה שווה בגודלה. ככל שהכיתה גבוהה יותר, גדול מספר נציגיה במועצת התלמידים. כיתה ה' בוחרת 2 תלמידים למועצה; כיתה ו' - 3 תלמידים; כיתה ז' - 4 תלמידים; כיתה ח' - 6 תלמידים.
הנסיון למדנו שכדי לקיים מועצה פעילה, יש להרבות בתלמידים מהכיתות הגבוהות. הסדר זה לא נתקל בהתנגדותם של תלמידי הכיתות הנמוכות יותר, כיוון שבמרוצת הזמן הבינו כי הסדר זה מגביר את כושר פעולתה של המועצה שכל התלמידים מעונינים בה.

בישיבתה הראשונה בוחרת המועצה ביו''ר. לתפקיד זה נבחר תלמיד מכיתה ח'. כן נבחרות בישיבה זו הועדות השונות, שהן: לתרבות, לסדר ונקיון, לקישוט. לכל ועדה נבחרים נציגים מכל הכיתות.
מועצת התלמידים מתכנסת כרגיל אחת לשבועיים, ביום ו' אחרי שעור המחנך או אחרי קבלת שבת משותפת לכל תלמידי ביה''ס.
מתוך הסתכלות מתמדת בפעולתה של מועצת התלמידים הגענו למסקנה שצריך לשתף בכל אחת מועדות התלמידים מורה שישמש בתפקיד של יועץ ומדריך. ועדות המשנה של מועצת התלמידים מתכנסות אחת לשבוע, אחרי הלימודים, או בשעות אחה''צ, ע''פ הזמנתו של המורה האחראי לועדה, או לפי דרישת חבריה.

אנו משתדלים לשוות לעבודתו של המורה בועדה תפקיד של יועץ בלבד, כדי להקנות לתלמידים הרגשת עצמאות בפעולתם. במקרים מסויימים מבטל המורה את רצונו מפני רצון התלמידים, אם כי על הרוב אין חלוקי דעות בין חברי הועדה לבין המורה האחראי לה, והתלמידים רואים במורה האחראי אדם המעוניין לעזור לועדה בשטחי פעולתה השונים.

בישיבות המועצה מעלים חברי הועדות את בעיותיהם ומוסרים דו''ח על פעולתם במשך השבועיים שחלפו. אני זוכר בקשיים שנתקלנו בראשית עבודתנו בארגון מועצת התלמידים. לא אחת הייתי צריך להתערב בישיבות המועצה כדי לשמור על הסדר. היו''ר ניהל את הישיבה בחוסר ביטחון; המזכירה התקשתה בעשיית הפרוטוקול וכיוצא באלה.
בקשיים דומים נתקלו גם חברי הועדות, ועל המורים האחראים שומה היה לעמול קשה עד שהביאו את הועדות לעצמאות בעבודתן. כעבור שבועות מספר התחלנו לרוות נחת מחניכינו. לאט לאט התגברו על הקשיים ונכנסו למסגרת עבודה מסודרת.

פעולות התרבות בביה''ס
לפעולה התרבותית בבית ספרנו תחומים רבים ומגוונים, כגון: תכנית לפתיחת היום והתעמלות בוקר; קבלת שבת משותפת לכל תלמידי ביה''ס; הוצאת עיתון; מסיבת ראש חודש; תכנית שידורים; המחזות והצגות של החוג הדרמטי; קונצרט תלמידים של החוג המוסיקלי; תערוכות.
כל הפעולות מתוכננות ומבוצעות בהנהגתה של מועצת התלמידים בשיתוף עם מורי ביה''ס.

פתיחת היום והתעמלות בוקר
תכנית פתיחת היום נוצרה תוך לבטים וחיפושי דרך, וזמן רב מישיבות המועצה הפדגוגית הוקדש לענין זה. המטרה שהצבנו לנו היתה למנוע מהתלמידים דיסציפלינה פורמאלית בהאזנתם לתכניות אלה, ולא לשקוע במלאכותיות והצגות ראווה. בתקופה הראשונה הלאינו לא אחת את חניכינו בתכניות אשר לא נראו להם. הבעיה אשר עמדה בפנינו היתה מציאת מסגרת לתכנית, אשר תעניין את התלמידים והם יאזינו לה מתוך רצון וענין ולא מתוך יראה או ''דרך ארץ''. הקושי היה מציאת חומר שיעניין ויהנה את התלמידים, ויחד עם זאת יעמוד על רמה מסויימת, שיצדיק את קריאתו בפני התלמידים בפתיחת היום. וקושי גדול עוד יותר היה מציאת מכנה משותף, כלומר, חומר קריאה מעניין ומובן גם לתלמידי כיתה ב', גם לתלמידי כיתה ח'.
אני מודה ומתוודה שגם לאחר שתכנית פתיחת היום נשתרשה במסורת בית ספרנו, טרם הצלחנו לפתור בעיות אלה בשלמותן. ואם כי חוות דעתם של התלמידים על התכניות היא חיובית, הרינו מרגישים שעוד עבודה רבה לפנינו. נסינו, אחרי פעולת הסבר בכיתות, לשלב בתכנית קטעי קריאה מתוך המקרא; התלמידים הקשיבו תוך נימוס ושקט מוחלט, אולם בשאלון שהעברנו בכיתות ה'-ח' על תכניות פתיחת היום קבעו 88% מבין התלמידים שחומר זה אינו מעניין אותם במסגרת זו. לדאבוננו ראינו צורך לוותר על קריאת קטעי תנ''ך בפתיחת היום.

תכנית השידורים של ביה''ס
תחום נוסף של ועדת התרבות שע''י מועצת התלמידים הוא ביצוע תכניות השידור של ביה''ס, המשודרות בימי א' ג' וה' בהפסקת האוכל. הפסקת האוכל שאורכה עשרים וחמש דקות,
15 מהן מוקדשות לשידורי תלמידים. השידור מבוצע בעת שהתלמידים יושבים בכיתותיהם ואוכלים, ההקשבה איננה בגדר חובה. תלמיד המסיים את ארוחת הבוקר רשאי לצאת מהכיתה אם אינו מוצא ענין בשידור. אלא שהנסיון הוכיח כי מספר התלמידים שאינם מגלים ענין לשידורים הנו זעום ביותר, ורוב התלמידים יושבים בכיתות ומקשיבים לתכנית.
היזמה לביצוע התכנית באה מהתלמידים. קיבלנו את הצעתם והעמדנו לרשותם את רמקול ביה''ס. בהתחלה ניסו התלמידים להכין תכנית כל יום. אולם התכניות היו לקויות בחסר ולא היו מוכנות די צרכן. משום כך צמצמנו אותן לשלושה שידורים בשבוע, ואכן הצימצום הביא לשיפור התכניות, גם בגיוון גם ברמה. בדרך כלל מורכבות התכניות מחומר קל ומשעשע, כדי לא להלאות את התלמידים בשעת ההפסקה בחומר המחייב ריכוז ומחשבה.

קבלת-שבת
אנו מקיימים תכנית זו אחת לשבועיים, ביום ו' אחרי הלימודים. כל התלמידים מכיתה א' ועד ח', מתכנסים באולם ביה''ס. על במה קטנה בקצה האולם ניצב שולחן מכוסה במפה ועליו שני פמוטות נאים עם נרות שבת, אגרטל עם פרחים וקופסת קק''ל. הספסלים ערוכים בצורת ח' מסביב לבמה. עם הכניסה לאולם, לפי סדר הכיתות, יושבת כל כיתה במקומה הקבוע. הכניסה והישיבה באולם נעשית תוך שמירה קפדנית על השקט והסדר. למן הרגע שהתלמידים נכנסים לאולם שורה בו הרגשת חג וקדושה. התכנית מורכבת בדרך כלל מחלק מסורתי קבוע, וחלק המותאם לעניני השבוע, למאורע חברתי או הצגה והמחזה של אחת הכיתות. החלק המסורתי הקבוע הוא : הדלקת נרות, תרומה לקק''ל, קריאת ''שלום עליכם מלאכי השלום'', קריאות קטע מתוך פרשת השבוע ומתוך ההפטרה בטעמי המקרא. בדרך כלל, אנו מכבדים תלמיד המגיע לב-מצוה בקריאת קטע מתוך ההפטרה שלו. בחלק השני התכנית משתנה מדי שבועיים ומבוצעת ע''י אחת הכיתות.
את התכנית הראשונה מבצעת כתה ח' ואחריה יתר הכיתות בסדר יורד, כך שאחת לחדשיים מקבלת על עצמה כל כיתה ביצוע תכנית קבלת שבת בפני כל תלמידי ביה''ס.
מעניין לציין, שתלמידי הכיתות הגבוהות, החושבים עצמם בדרך כלל ל''גדולים'' ומזלזלים לרוב בחבריהם בני הכיתות הנמוכות יותר - מתיחסים בכבוד רב, ואני סבור שאף נהנים מתכניותיהם של תלמידי הכיתות הנמוכות יותר, ושמחים לכל הישג נאה של חבריהם הצעירים .
בעיה אשר עמדה בפנינו היתה התאמת תכניותיהם של תלמידי הכיתות הגבוהות לרמתם של בני הכיתות הנמוכות יותר. הבחנו בסדר התכניות הראשונות שחלק ניכר מתלמידי הכיתות הנמוכות אינו עוקב בענין אחר חלק מהתכניות המבוצעות ע''י תלמידי הכיתות הגבוהות, מאחר והחומר המוגש היה קשה להבנתם. תקנו פגם זה עי''כ, שהסברנו לתלמידי הכיתות הגבוהות, שהתכנית מכוונת אף לתלמידי הכיתות הנמוכות, ועליהם לבחור חומר קל יותר, המתאים לרמתם של חבריהם הצעירים. התלמידים קיבלו את ההצעה בהבנה ובדרך זו פתרנו במידה רבה את הבעיה. כן למדנו, במשך הזמן, שתכניות המבוססות בעיקר על ''מלל'', כלומר על קטעי קריאה ודיקלום אינם מעניינים את התלמידים במידה רבה, והחלטנו לבנות את החלק השני של התכנית על המחזה קצרה, מחול, נגינה, שירה וכו'. הפעלת העין ולא רק האוזן של התלמידים בתכניות אלה, הביאה לשיפור ניכר ולגילוי ענין רב יותר מצד כל התלמידים לתכניות קבלת השבת.
אני רואה כהישג חינוכי, שתלמידינו הבאים כמעט כולם מבתים חפשיים שאין בהם כמעט זכר למסורת, למדו להתייחס בכבוד, והייתי אומר אפילו בהוקרה, לחלק המסורתי שבתכנית קבלת השבת. קריאת תפילות שבת, קטעים מתוך פרשת השבוע, הפטרת השבוע וזמירות שבת היו לחומר הקרוב ללבם והמקובל עליהם במיוחד. בהשפעת תכניות אלה, החלו חלק מתלמידינו להנהיג קבלת שבת גם בביתם בלילות שבת.
ויכוח מענין על כך התקיים באחת מאספות ההורים ורוב ציבור ההורים התייחס לתכנית והשפעתה באהדה גמורה.

מסיבות ראש חודש
בכל ראש חודש מתקיימת בבית ספרנו מסיבת ראש חודש. היא מתקיימת במסגרת הרגילה של תכנית שבת, בתוספת הסעיפים הבאים:
1) תרומת הכיתות לקק''ל, וציון לשבח של הכיתה המצטיינת בתרומותיה.
2) מסירת דו''ח של ועדת סדר ונקיון על הישגיהן של הכיתות בשמירת הסדר והנקיון.
3) תכנית קצרה על האירועים החשובים בארץ ובעולם במשך החודש.

מסיבות חג ומועד
חגיגות ביה''ס נחלקות לחגיגות כלליות לכל התלמידים וההורים ולחגיגות כיתתיות.
כיוון שנתברכנו בחגים ומועדים רבים, אנו נוהגים לחוג במסגרת ביה''ס כולו 2-3 חגים במשך השנה, מהם בקביעות את חג הפסח וחג השבועות. החג השלישי אינו קבוע. בראשית כל שנה אנו מחליטים על החג השלישי אותו נחוג במסגרת ביה''ס כולו. חג הפסח הוא מאורע גדול בבית ספרנו, ואנו חוגגים אותו ברוב פאר והדר.

פעולות החוגים בשעות אחה''צ
במועדון של חברת התלמידים אנו מקיימים 4 חוגים:
1) חוג דרמטי
2) חוג למלאכת יד
3) חוג מוסיקלי
4) חוג לחובבי טבע.
בהדרכת שחקן מחברי התיאטרון הקאמרי, עורך החוג הדרמטי פעמים מספר בשנה הצגות וערבי-קריאה לציבור התלמידים וההורים. הביקור בהופעות אלה עולה בתשלום קטן לכיסוי חלק מהוצאות החוג. בהדרכת המורים למלאכה בביה''ס, עורך החוג למלאכה בסוף שנה''ל תערוכה של עבודות התלמידים. תערוכה זו היא בדרך כלל חלק מתערוכת התלמידים הכללית המתקיימת בבית הספר.
בהדרכת המורה למוסיקה עורך החוג המוסיקלי פעמיים בשנה קונצרטים להורים ולתלמידים. בקונצרט זה מופיעה תזמורת ביה''ס, וכן הופעות יחיד של תלמידים מצטיינים.

ועדת סדר ונקיון
מטרתנו בהקמת ועדה זו, היתה לעזור בציבור התלמידים בשמירת הציוד ורכוש ביה''ס ובהקניית הרגלי משמעת, סדר ונקיון. אם כי בדרך כלל נוהגים היו תלמידינו לשמור על רכוש ביה''ס, ארעו בכל זאת מדי פעם מקרים יוצאי דופן. ע''י פעולות הסברה בכיתות, וע''י הפעלת מועצת התלמידים הגענו לשורת הישגים, אשר החשובים שבהם הם:
א) כניסה ויציאה מסודרת ושקטה לכיתה בתחילת השעור ובסיומו
ב) שמירה קפדנית על נקיון הכיתות, הפרוזדורים וחצר ביה''ס
ג) שמירת נקיון בחדרי-השמוש
ד) טיפוח ושמירה על גינת הנוי של ביה''ס
ה) שמירה על רכוש וציוד ביה''ס
ו) הקפדה על נקיון אישי של התלמידים
ז) התנהגות נאותה בהפסקות
ח) הרגלי אכילה נאים בהפסקת האוכל
ט) יחס של כבוד לרכושו של חבר

ועדת קישוט
אילו אמצעים עומדים לרשותנו, אשר בעזרתם נטפח בלבו של התלמיד יחס של כבוד לבנין ביה''ס, לחדר הכיתה, לפרוזדור ולכל הרכוש והציוד? כיצד יעלה בידינו, נוסף לאמצעים להגברת הסדר והנקיון לטעת בלב התלמיד את ההכרה שפרוזדור ביה''ס, חדר הכיתה, שולחנו ושולחנות חבריו, הלוח וכו' הם ציוד, אשר מן הדין לנהוג בו כבוד ודרך ארץ, שבית ספרו, בו הוא לומד תורה ודעת ומבלה את מרבית היום, הוא היכל תרבות?
בפתרון בעיות אלה נעזרנו במדה רבה בועדת הקישוט שע''י מועצת התלמידים. לא הטלנו ספק כי קישוט הכיתות והפרוזדורים, פינות שונות בחצר, בעבודות מלאכה, ציור כתבות, פלקטים וכו', אשר תלמידי ביה''ס עמלו עליהם קשה והשקיעו בהם מחשבה, רצון וחיבה - היוו גורם שהם ישמרו ביתר קפדנות את מעשה ידיהם.
ברור היה לנו כי מקום נאה ונקי, מטופח ומקושט, מקום אשר בו השקיעו התלמידים עבודת יצירה מתוך רצון ואהדה, מקום כזה יעורר בהם כבוד ודרך ארץ וישמרו עליו מפני יצר ההתפרקות השלילית של התלמידים.

תערוכות אמנותיות
בפרוזדור ביה''ס אנו מקיימים בקביעות תערוכות אמנותיות, אנו קוראים לתערוכות אלה בשם ''ציור החודש'', כי כל תערוכה מוצגת במשך חודש אחד.
כדי לעורר את התלמידים להסתכלות נכונה בתמונות, מקדיש המורה לציור שעור אחד או שניים לנושא התערוכה ו''מבקר'' בה עם כל תלמידי הכיתה. במרכזיה הפדגוגית של ביה''ס נמצא אוסף גדול של אלבומים על נושאים אמנותיים, שרכשנום במשך השנים.
אנו גם נעזרים בתערוכות ציירים, אותן אנו מקבלים בהשאלה ממוזיאון תל אביב.
ועדת הקישוט אחראית לכל העבודה הטכנית בביצוע התערוכות.

תערוכות לימודיות
נוסף לתערוכה הכללית בסוף שנה''ל, אנו נוהגים לקיים תערוכות על נושאים לימודיים שונים.
תערוכה כזו מוקדשת תמיד לנושא אחד, ומבצעת אותה הכיתה אשר למדה אותו נושא. בתערוכה זו משולבים - נוסף לפלקטים וציורי תלמידים - גם חיבורים נבחרים, עבודות גרפיות, מחברות וכו' של תלמידים שונים. מתוך רשימת נושאים ארוכה אשר הוצגו בתערוכות, התבלטו במיוחד הנושאים: התועלת והסכנה בחשמל, ארצות אירופה, המרכז היהודי במזרח אירופה (ליום השואה) ; חיים נחמן ביאליק - משורר האומה, מלחמת היהודים ברומאים, ברשות האדם וכו'.

פינת מחזור החי והצומח בא''י
פינה זו מוצבת בכניסה הראשית לביה''ס, והתלמידים ''נתקלים'' בה פעמים מספר ביום. בתערוכה זו אנו מציגים את הצמחים ובעלי החיים הנמצאים באזורנו בכל חודשי השנה.

פינת מאורעות החודש
פינה זו מוצבת במקום מרכזי, בכניסה לביה''ס. היא מורכבת מפלקט ציורי מרכזי על נושא החודש, המוקדש לחג החל בחודש זה, יום זכרון או אישיות.

מבצע קישוט כיתות ביה''ס
שילבנו מבצע זה במסגרת העבודה החברתית של בית-הספר, כיוון שראינו בקישוט נאה של הכיתות לא רק אמצעי לימודי, אלא גם אמצעי חברתי מחנך. בשעת ביקורי בכיתות ביה''ס, הבחנתי בעובדה שהכיתות הנמוכות מקושטות בצורה נאה, ואילו הכיתות הגבוהות לקויות בחסר בתחום זה. שכן בכיתות א'-ד', מקדישה המורה בדרך כלל תשומת לב רבה לקישוט הכיתה, ואילו בכיתות הגבוהות רבה העזובה בתחום זה. גם כשהמורה ממריץ את התלמידים לקישוט הכיתה ומשתדל להלהיבם למעשה זה - הרי ברוב המקרים מתחילים התלמידים לאחר ''זריקת עידוד'' מעין זו בפעולת קישוט, וכעבור פרק זמן, מצהיבים הציורים על הקירות, ויותר משהן מעוררות הנאה אסטטית הן מהוות גורם ללעג ולזלזול.
בישיבת המועצה הפדגוגית החלטנו, לאחר דיון ממושך וממצה, לעודד את קישוט הכיתות, ובעיקר הגבוהות. אחרי חיפושי דרך נתגבשה שיגרה מסוימת המסייעת בידינו בהשגת המטרה.
אנו משתפים בפעולה זו את כל מורי ביה''ס (כולל המורים המקצועיים ועובד ביה''ס), אם נציגי תלמידי הכיתות ואת ועדת הקישוט שע''י מועצת התלמידים, האחראית לפעולה זו.
החלטנו לצרף את ענין קישוט הכתה לתחרות הנקודות, ולציין בסוף כל חודש את הכיתה המסודרת, הנאה והמקושטת ביותר. מכאן שהקישוטים בכיתה מתחלפים אחת לחודש.
ימים מספר לפני ראש חודש, עובר צוות מורי ביה''ס, בשעור הראשון, בכל כיתות ביה''ס - החל מכיתה א' וכלה בכיתה ח' - ובודק את הקישוטים בכיתות. הביקור נמשך כמחצית השעה וכל המורים רושמים לפניהם את חוות דעתם על הכיתה. בגמר הביקור מוסרים לי המורים את חוות דעתם על הכיתות, ומדרגים אותן לפי סדר, החל ממקום ראשון וכלה במקום אחרון (לפי ניקוד של 10 נקודות לכתה המצטיינת, 9 לבאה אחריה וכו').
לביקור זה ערך רב, מכיוון שהוא נותן לכל מורה ממורי ביה''ס את האפשרות לראות מה נעשה ביתר הכיתות. התלמידים מקבלים ביקור זה במתיחות ובשמחה ונהנים מהעובדה שכל מורי ביה''ס מתייחסים בתשומת לב רבה לעבודתם, דבר המסייע בידינו להגביר את הכרתם בערך הרב שבקישוט נאה של הכיתה. ביקורים מאורגנים אלה של מורי ביה''ס בכיתות, עוררו ''אמביציה לקישוט'' לא רק בלב התלמידים אלא גם בלב המורים, אשר החלו לתת דעתם יותר ויותר על קישוט כיתותיהם.

אספת תלמידי ביה''ס
אחת לשליש, אנו מכנסים את התלמידים לאספה כללית. באספה זו משתתפים תלמידי הכיתות ה'- ח'. סדר היום של האספה נקבע בישיבת מועצת התלמידים, ודנים בה על בעיות החברה של מוסדנו. חברי מועצת התלמידים מוסרים באספה זו דו''ח על פעולתם בעבר ועל תכנית הפעולה לעתיד. התלמידים מבקרים את פעולתה של מועצת התלמידים. ומציעים הצעות לשיפורים.
יותר מערך מעשי יש לאספה זו ערך חינוכי. ומטרתה להקנות לתלמידים הרגלי נימוס ודיבור באספה ציבורית.

חוגים חברתיים
חוגים אלה המתקיימים במסגרת הפעילות החברתית של חברת הילדים בשעות אחה''צ והערב, מהווים אחד הנסיונות המעניינים והקשים בהם נתנסינו בעבודתנו החינוכית בבית הספר. התחלנו בארגון החוגים בשנת 1958 במגמה ליצור לתלמידינו מסגרת חברתית ראויה לשמה, אשר באמצעותה תושלם הפעולה החינוכית שבבית הספר. באותה תקופה לא נתקיימה פעילות חברתית של תנועת נוער בישובים בהם גרים תלמידינו, ועובדה זו נתנה אותותיה בהתנהגותם הלקויה של הילדים בשעות הפנאי.
החוגים שקיימנו בבית הספר, לא יכלו למלא את מקומה של תנועת הנוער. מאחר שלמרות דרישותינו החוזרות לעשות משהו בנידון לא הוקמה תנועת נוער במושבים שלנו, החלטנו לקחת את היזמה בידינו וליצור לנו תנועת נוער משלנו, תנועת נוער של ביה''ס. לא קראנו לפעילות חברתית זו בשם ''תנועה'' או תנועת נוער, אלא כנינו אותם בשם ''חוגים כיתתיים''. בקביעת הדרך לעבודתנו בחוגים אלה, השתדלנו לחקות את תנועות הנוער.
אחרי מאבק ממושך עם רשויות החינוך שבכל אחד מהישובים השולחים את ילדיהם לבית ספרנו, הצלחנו להשיג תקציב מינימאלי אשר איפשר לנו להתחיל בפעולה.

כזאת היא בקווים כלליים חברת הילדים בבית ספרנו האזורי בצופית, ואם כי פה ושם נחלנו ועתידים לנחול כשלונות, הרי מאזן ההישגים רב, והוא מעיד על הדרך הנכונה בה אנו הולכים במשך כל השנים שקיימת חברת הילדים בתחומי בית ספרנו.