אנשי הכפר נתקו עצמם מעבודתם הקשה להייחד עם זכרו של חברם הצעיר במושב, בן הזקונים במתיישבים, שנפל חלל בעמדו על הגנת המושב, טוביה רבינוביץ. לאזכרה באו גם מהסביבה, מכפר סבא ומהקיבוצים השכנים.
בדרך לבית הקברות, ליד ביתו של המנוח עמדה התהלוכה דום חמש דקות. זרי פרחים מפרי השדה נישאו בידי ילדי המושב וחברי הכפר. לרגלי גבעה נטועת הפרדסים הרעננים של המושב ניצב גוש עטוף שחור -היא מצבת הזכרון לחיים רעננים, שנקטפו באיבם.
בדומיה הקיפו הילדים והוריהם את המצבה. דורוקה גילה את המצבה, הנוטרים חלקו כבוד והחזן אמר ''אל מלא רחמים''. על המצבה חרותות המילים: ''קרבן השמירה וההגנה בצופית, טוביה רבינוביץ, במאורעות תרצ''ו''. דמעות ניגרו והרטיבו את השדה הצחיח.
אנשי המושב התאספו באולם בית הספר שכתליו הטפו שחורים וכתובות מיוחסות למאורע. הנואמים נאמו ובדבריהם חזר הרעיון האחד'' אף על פי כן נמשיך. מטעם ועד המושבים והארגונים הספיד אשכנזי, מטעם מ.מ. כ''ס יודלביץ.