בת שרה ומשה גרביצקי.
חיה נולדה ב- 1893 להוריה, שרה ומשה גרביצקי, בסלונים שבפולין, בת שלישית למשפחה בת שבעה ילדים.
בילדותה עברה המשפחה לורשה, שם גם נישאה לאברהם אורנשיין. לאחר נישואיה - הם נשארו לגור עם ההורים ונולד בנם, אהרון, שגדל עם צעירי משפחת גרביצקי.
בשנת 1924 עלתה המשפחה ארצה. אברהם לא מצא עבודה ועבר לארה''ב וחיה נשארה עם בנה אצל הוריה, בהתחלה בירושלים ואחר-כך בתל אביב. ידיד המשפחה שהיה המנהל האדמיניסטרטיבי של ביה”ח הדסה, הציע לה ללמוד להיות אחות והיא אכן עשתה זאת.
משסיים אהרון את לימודי הגימנסיה ''הרצליה - נסעו הוא וחיה לארה''ב, אל אברהם, אך געגועיו של אהרון גרמו להם לשוב ארצה. עם שובם - הם קיבלו מ''יכין חק''ל'' דרך אברהם את המשק ב''חרות אמריקה א''' ואהרון בנה שם בית למשפחה.
חיה טיפלה בביתה, בהתנדבות, בחולים של המושב, עד שנבנתה המרפאה.
משפחת אהרוני היתה הראשונה שקיבלה חשמל דרך הפרדסים, על-ידי מנהל העבודה, שהיה ידיד המשפחה, ובאותה עת שלח אברהם מאמריקה מקרר קטן. חיה פתחה את המקרר בפני כל חברי המושב. לא פעם היה המקרר מלא כל-כך במצרכי השבת של המושב, עד שלא היה מקום למצרכי המשפחה.
חיה התנדבה לכל מעשה וצורך במושב. בביתה הגדול התאכסנו אמנים ופוליטיקאים שבאו למושב ונאלצו עקב המאורעות, להישאר ללילה.
בתקופת טרום-מדינה החזיקה חיה בביתה את מכשיר השידור של ''קול המרי העברי''. לא פעם ישבו אצלה קצינים בריטיים, שבאו לשתות תה אצל הליידי דוברת האנגלית, ומעל לראשם שידרה קריינית במשדר, שאותו הם חיפשו...
לאחר מלחמת השחרור הגיע בעלה לארץ והמשפחה חיה יחד עד יום מותה.
