1907 - 1998

פופה (צפורה-דבורה) בת מניה ודוד צמולקר
אימא נולדה בעיירה קוריץ שבפלך ווהלין (אז רוסיה). עלתה לארץ-ישראל לאחר שסימה י''א כיתות. אחריה הגיעו האם ואחותה הצעירה עם אחיה התאום. אחותה הבכורה שהייתה נשואה ולה 10 ילדים נשארה בחו''ל ונספתה בשואה.
אימא נישאה לאבא כשעבדה במסעדת הפועלים שעל הר-הצופים, שם הכירה אותו. היא הלכה בעקבותיו לכל המקומות בהם מצא עבודה. והייתה עזר כנגדו. הייתה עקרת בית ולא עבדה בחוץ.
בבואם לצופית נרתמה לעזור בעבודת המשק, על אף שלא הורגלה לעבודה פיזית קשה, עזרה בקטיף התפוזים, בהוצאת תפוחי-אדמה בידים, בקטיף עגבניות ומלפפונים, טיפחה את הבית והחצר.
הרבתה לקרוא ספרים ברוסית, בעברית וביידיש. הייתה פעילה בחיי המושב ושנים רבות נבחרה לוועדת-התרבותו לוועדת- החברות.
למרות היותה ''עירונית'' בהופעתה (צעדה בנעלי עקב בחולות, ומשחה שפתיה באודם) השתלבה יפה בחברה והייתה אהובה ומקובלת, אשת משפחה חמה ומסורה, חברה טובה וציונית בכל ליבה. אהבה מאוד את המושב.