צופית

1937 – 2007
בת חנה ואליעזר גולץ
תמר נולדה בקיץ. לפי מקורות משפחתיים נולדה תמר בחצות. בדיוק ברגע שבו מתחיל חציו השני של הלילה. הרגע שבו החושך מתחיל לסגת אל האור.
ב13.6.1937 חצי שעה אחרי אחיה התאום, נולדה תמר להוריה חנה ואליעזר גולץ, אל האוויר החם של תל אביב. בצריף קטן ,בעל גג מפח. בשכונת הצריפים נורדייה עברו שנותיה הראשונות. האבא היה פועל בניין, האם עקרת בית והעוני שלט בכל.
מחוסר ברירה התחילה תמר לעבוד בגיל ארבע עשרה. עבדה כמוכרת בחנות בגדים והביאה את משכורתה הביתה ,לעזרת המשפחה. כשנתיים עבדה תמר בחנות , עד שהמשפחה עברה למושב בני ציון.
חייכנית ויפה התחבבה על כל אלה שפגשו בה. יופייה היה מעורר התפעלות והיא מעולם לא הייתה מודעת לו. היא התייחסה בחיוך ובכבוד לכל אחד ואחד.
בשנת 1956 נישאה למנשקה בלוויס, ועברה לגור בצופית. בגיל תשע עשרה, ילדה את חגית, אחר כך את סמדר ולבסוף את ירון. תמר הייתה מעורבת בחיי ילדיה ובכל מעשיהם.
בשנים הראשונות לנישואיה ,כשמצבם הכלכלי לא היה זוהר, החזיקה את הבית בחירוק שיניים. תמר הייתה אישה אמיצה. היה בה אומץ שקט. לא אומץ שצועק בראש חוצות, אלא אומץ של הידוק הלסתות. היה בה הרבה כוח. כוח שבא מבפנים. כוח שלא מבקש תשומת לב. כוח של אישה אמיצה שיודעת על איזה קשיים היא צריכה להתגבר.
ביתה היה מרכז חברתי לכל צעירי צופית. לשם היו באים לשתות קפה, לרכל, משם יצאו לבילוי ולשם חזרו אחריו. הבית היה פתוח לכל ותמר, גם כשהייתה עייפה ועצבנית, הייתה מקבלת את פני הבאים בחיוך ובחום. תמר תמיד נתנה. ממרצה. מכוחה, מאהבתה.תהפוכות החיים לא הקלו עליה והעמידו לא פעם את אחדות המשפחה בסכנה.
תמר, באומץ לב ובנחישות נלחמה בקשיים ולרוב יכלה להם.
ב 2007 עמדה תמר במבחן האחרון ולא יכלה לו. מחלת הסרטן הביאה עליה את מותה.
יהי זכרה ברוך !!