צופית

1898 - 1992

בן שרה ויעקב-צבי.

אבי נולד בלונה פלח בלה-רוס, גדל בבית אמיד במשפחה הורים ו- 5 ילדים. השתתף במלחמת העולם השניה וניפצע. לאחר מלחמת העולם הראשונה הדרדר מצבם הכלכלי של המשפחה, ואבי החליט לעלות לארץ-ישראל.

בינואר 1922 הגיע לארץ, עבד בפרדסי פתח-תקווה וחלה בקדחת. בינואר 1924 הכיר את אימי והם התחתנו, והקימו את ביתם בפתח-תקווה כשאבי ממשיך לעבוד בפרדסים.

בשנת 1928 רכשו מגרש ברעננה ופתחו מסעדת-פועלים. אבי קיבל תפקיד מההגנה לעקוב אחרי הסועדים, כדי לבדוק מי מהם ראוי לגיוס לשורות ההגנה.

בשנת 1933 עלה להתיישבות לצופית, היה בין 33 המשפחות הראשונות שהגיעו למושב. אבי מכר את המגרש ברעננה וקנה 2 סוסים ופרה אחת. ביום עבד בהובלת תוצרת חקלאית ולעת ערב ובשבתות התמסר לעבודות במשק ובפרדס.

בשנת 1937 החליף את הסוסים במשאית והמשיך בהובלות: מספוא לבעלי החיים, מתל-אביב לצופית, ותוצרת חקלאית של החברים לכפר-מלל ולתל-אביב.

המשאית שימשה: אמבולנס לחולים ויולדות, נסיעות להצגות לעיר, לטיולים, נסיעות לים ועוד.

היה מגויס לגפירים במושב. עם קום המדינה השתתף בפעולות שההגנה ייזמה. במלחמת השחרור השתתף בשיירות שעלו לירושלים והוביל נשק בכדי-חלב, בשקי קמח וסוכר.

כשפינו את הנשים והילדים במלחמת השחרור מצופית, אסף אותם אבי ופינה לרעננה, הרצליה ופתח-תקווה.

בשנת 1953 ניפרד מהמשאית והתמסר לעבודות המשק. כל ימיו עבד בחריצות רבה. אבי היה אב מסור, אוהב, דואג ונותן ביטחון למשפחתו.

ניפטר בביתו בשיבה טובה. יהי זכרו ברוך.

מתגעגעת אליך ואל סיפורך.
בתך ורדה דיין