צופית

גינזבורג חיה

1992 - 1907
בת יפה ושלמה יצחק סרולוביץ
נולדה בעיירה נובידבור אשר בבילורוסיה בבית דתי וציוני שבו התארחו שליחים מא''י. המשפחה הייתה פעילה בגיוס תרומות לקק''ל ושימשה כבית חם לפעילויות שעודדו את הקמת הישוב היהודי בארץ. למדה בבית ספר עברי והייתה חברה בתנועת נוער חלוצית.
עלתה לארץ בפברואר 1930. עבדה במטבח הפועלים של פיקרסקי בפתח-תקווה שם גם הכירה את בעלה בעתיד – ישראל.
עם נישואיהם ב- 1931 הצטרפה לגרעין חקלאי א' – שהקים את מושב צופית. ב- 1932 עברו עם ראשוני הגרעין לכפר-סבא זכתה להיות בין הראשונים שהתיישבו בבתים ב- 1933.
הייתה שותפה פעילה בעבודות החקלאות השונות: נטיעות, אריזת של תפוזים, גידול ירקות, טיפול בבע''ח: פרה, עזים, סוס, חמור, תרנגולות, ברווזים, יונים ודאגה לכלבי השמירה.
זאת במקביל לניהול משק-בית תוך הקפדה מדוקדקת על כשרות, ניקיון וסדר מופתי.
הרבתה לקרוא, להשתתף בחוגי תרבות: ספרות, תנ''ך ועוד.
חובבת נלהבת של הצגות תיאטרון, מופעי ילדים וטיולים.
הייתה מעורבת בחיי הקהילה והתרבות של המושב: עזרה הדדית, תרומות-דם, הכנת תקרובת לאירועים משותפים וכן בפעילויות למען כלל היישוב בארץ כגון: אירוח ילדים (במיוחד ניצולי שואה) לתקופות שונות, תרומות והתרמות למען ''כופר היישוב'' קק''ל ולימים מתנדבת ב''יעל''.
אם (לשלושה – אליק, ליליק ואילן) וכאמור, מעורבת, דואגת, מעניקה ואוהבת, תומכת ומעודדת. מעצמה חסכה ולילדיה העניקה. זכתה לראות וליהנות מתשעה נכדים ונין.
נוחה לבריות, ישרה, אמיצה, חרוצה, צנועה וחזקה.

גינזבורג חיה