תנחום (חבר הקבוצות) / עמ' 90-89

אני מביא לכם את ברכתו של זרם בהתיישבות אשר בתוכו ישוב אחד, היכול כבר לחוג את העשירית הרביעית להתיישבותו. כל השנים סבור הייתי כי הכוונה של ''התיישבות האלף'' היא לאלף ישובים, ולא לאלף משפחות - והנה מסתבר שאף לא הגענו בהתיישבות זו לאלף משפחות. אמנם, התפתחות רבה עברה עלינו בשנים האחרונות. בעברנו כיום בדרך לצופית את המושב הנקרא עכשיו כפר מל''ל (שמו לפנים היה עין-חי), אני נזכר באיזו בדידות חי המקום הזה בזמן המלחמה הקודמת, כאשר אנחנו (''אנחנו'' - אז היתה מפלגת ''הפועל הצעיר'') לא ידענו מה לעשות עם המקום הזה, וכיום רבים הם הישובים בדרך, ובכל זאת אין אנו יכולים להשלים עם היש ותובעים הרחבה ותוספת.
אנחנו חיים בתקופה שאפשר כבר לבוא בתביעה כזאת. ברכתי שנוכל בקרוב ליצור מאות רבות של ישובים כאלה. הקרקע היא העיקר בשבילנו ובשביל תקופתנו. איש עובד אדמתו - זה הדבר החשוב ביותר בחיינו.
הברכה החשובה ביותר היא שלאחר המלחמה נהיה קשורים באדמה ונוכל להתקיים ולחיות מהאדמה הזאת