צופית

19 באפריל: זעקת ישובי השרון הצפוני לבטחון בפגישה עם סגן מושל מחוז הדרום ברמת הכובש
ביום ה' ביקר ברמת הכובש סגן מושל המחוז מר פוט, בלוית י. ציז'יק ונפג עם ב''כ הישובים- המשקים שבסביבה כדי לעמוד על צריכהם ומשאלותיהם. מר פוט סייר בענפי המשק, שאל על מבנהו של הקיבוץ ומצב העבודה בסביבה ובארץ בכלל.
בפגישה השתתפו ב''כ רמת הכובש, משק גן-חיים, צופית גבעת השומר וה''מנוף''.
באי כח הישובים העלו בפני סגן המושל את התביעות כדלקמן:
1) ארגזי נשק; 2) הכנסת שוטרים עבריים לחנת המשטרה בקלקיליה; 3) סלילת כביש מרמת הכובש לכביש כפר סבא.
ח. פוט הבטיח להביא בפני מרכז המשטרה את התביעות להגברת הבטחון בהכירו בחובה המוטלת על המשטרה להשליט סדר ובטחון בסביבה.

5 ביוני: רוצחים עצים לאלפים: נעקרו 50 דונם פרדס בשרון, ירו על שומר והרגו סוסו.
בפרדסו של האגרונום ברגר נעקרו 2500 עץ, שהוא שטח של 50 דונם בערך. הפרדס, שבו נעשה הפשע הנתעב הזה הוא על יד הכפר הערבי מיסקה.
שומר פרדסי ''חרות אמריקה'', שעל יד צופית הרגיש בלילה רשרוש בפרדס, יצא לברר, ובשובו מצא את סוסות הרוג. ששה עצים הושחתו. כפי הנראה התכוונו לשומר וירו עליו, ונהרג הסוס.

8 ביוני: ירייות לחצר ''חרות אמריקה''
במוצא''ש בשעה 9, נורו 8 יריות מהחורשה ליד פרדסי ''חרות אמריקה'' (ליד כפר סבא) בכיוון לחצר הפרדס. במקום הזה נהרג לפני כמה ימים סוסו של שומר הפרדסים. משמר השוטרים שנמצא בצופית יצא לחקור ושם דבר לא נמצא. במשך כל אותו הלילה נשמעו יריות רבות וגם התפוצצויות בכל הסביבה.

14 ביוני: אש על צופית.
זה ימים אחדים מורגשת תנועה חשודה מסביב למושב צופית. אין עובר לילה בלי יריות ההפקרות הגיעה לידי כך ששלשום באמצע היום בזמן שהפועלים עבדו בהשקאת פרדס ''חרות אמריקה'', ירו עליהם כ - 10 יריות. בנס לא נפגע איש. בשבת בשעות הבוקר נראו כמה ערבים לבושי בגדי חג מסתובבים ליד גבולות המושב בשטח השייך לערבי. ''הביקור'' עורר חשד והדבר נמסר למשטרה הנמצאת במקום. לשאלת השוטרים למעשיהם במקום, ענו ''האורחים'' כי באו ''ללקט זבל''.
הלילה הותקפו פעמיים ביריות המושב צופית וחצר פרדס ''חרות אמריקה''. ב - 12 בלילה כשמשמר השוטרים והשומרים היו בסיבובם נורו 10 יריות מצד החורשה של קלקיליה בכיוון לפרדס ''חרות אמריקה''. השוטרים והשומרים ענו והיריות נפסקו.
ושוב: ב 2.30 אחרי חצות הומטרו יריות משני כיוונים בבת אחת: מצד החורשה ומצד השטח הערבי הגובל עם כפר-סבא הערבית. היריות היו בכיוון לבתי המתיישבים, ושריקות הכדורים העירה את כל המתיישבים.
חליפת היריות בין התוקפים והמשטרה והשומרים ארכה כחצי שעה. לאחר היריות יצא משמר גדול לבקר בסביבה. איש לא נמצא.
במושב צעיר זה אין טלפון וגם לא עזרה רפואית קבועה. לבקשתם מ''השרון המאוחד'' להשאיר במקום אוטו בלילות לא נענו.

26 ביוני: רמת הכובש פונה לשלטונות:
חרות אמריקה: שתי פעמים יריות, במקרה אחד נהרגה סוסתו של השומר.
צופית. נסיון להצית צריף;יריות; עקירת 340 עצים בני 4 שנים.

14 ביולי: יריות תכופות על כפר סבא מן הכפרים והפרדסים הערביים הסמוכים.
אחרי יריות רבות שהומטרו שלשום על ''חרות אמריקה, חודשה אמש ההתקפה שארכה כשעתיים. היריות באו מצד הפרדס הערבי, הגובל עם פרדסי ''חרות אמריקה''. אחרי השעה העשירית נראה סימן של פנס אדום שניתן מעל בית הבאר שבתוך הפרדס הערבי. לפי דברי השומרים היה ברד היריות חזק מאד ונורו לפחות 150-200 יריות. כל בית השומרים נוקב ככברה.

23 ביולי: יריות אל צופית.
אמש ב - 11 התקיפו ערבים ביריות את צופית. השומרים ענו.

27 ביולי: השרון הצפוני באש התקפת-לילה מאורגנת על נקודות הישוב.
שדה קרב ממש. טרטור היריות המרובות שנורו מכל מיני כלי משחית, אקדוחים, רובים, מכונות יריה ואף קולות נפץ חזקים משני הצדדים, מכנופיות הרוצחים ומן השומרים, השוטרים והצבא שעבדו ביחד במשך למעלה משעתיים - אלה היו פני השרון הצפוני מכפר-סבא ועד תל מונד אמש בין 10- עד 1 בלילה.
על מידת הארגון שבהתקפה, על היקפה הרחב מעידה העובדה, שבכל הקו לא נשארה נקודה אחת אשר לא הותקפה. ההתקפות באו על כל הנקודות בזמן אחד, כפי הנראה מתוך תקווה שלא יספיקו כוחות השמירה של הנקודות עצמן ושל המשטרה להתנגד לכנופיות בעבודתן.
ואמנם היו רגעים, כשמנקודה זו או אחרת נדרשה עזרה והדרישה אחרי משמרות השוטרים המסיירות את הסביבה היתה גדולה מאוד. במערכות כבדות מאד עמדו רמת הכובש וקלמניה, אך אם בראשונה עזרו הצבא והטאנקים, הרי בשנייה לא היתה כל עזרה ובמערכה עם הכנופיה עמדו רק קבוצת השוטרים המיוחדים בגוש קלמניה-צופית עם שוטר יחיד. מיד כשהתרכזו כוחות השמירה ליד קלמניה נשלחו מכל הכיוונים מאות יריות אל צופית ותל-אשר, כאילו לפי תכנית מחושבת מראש ותוך ידיעה ברורה על פעולות השומרים, כך נמשכה המערכה עד לאחר חצות, ורק עמידת האמיצה של השומרים והשוטרים הבריחה את המתנפלים והיריות נפסקו.

14 באוגוסט: טוביה רבינוביץ נרצח במושב צופית
בימים האחרונים נתחדשו ההתקפות על הישובים העבריים בשרון הצפוני. שלשום הונחה פצצה על הדרך שעברה בה המכונית של רמת-הכובש. בלילה נורו יריות על כפר סבא והותקף מחנה הנוער הציוני. היריות על ''חירות אמריקה'' ליד צופית, היא הנקודה הרחוקה ביותר בצד המזרחי, והקרובה ביותר לקלקיליה, לא פסקו כל הזמן. החורשה ממנה ירו אמש על טוביה רבינוביץ היא מקום מועד לפורענות, וכמעט כל היריות על צופית ועל ''חירות אמריקה, באו מהחורשה הזאת, השייכת לקלקיליה. עד כה לא נעשה דבר לבער את הרוצחים מחורשה זו. הח' טוביה רבינוביץ הובא פצוע לבית החולים הדסה בתל-אביב ומת על שולחן הניתוחים. בעת מסירת ידיעה זו ירו משם. המשטרה והצבא משיבים אש ממכונת יריה. ב - 1 אחה''צ הוסע ארונו של טוביה רבינוביץ, שנפל על משמרתו בצופית מבית החולים ''הדסה'' דרך כפר סבא לבית העלמין בצופית.

28 בספטמבר: מתנכלים לשוטרים בפרדסי ''חרות-אמריקה''
ביום ו', בחמש בבוקר, יצאו שני שוטרים מ''חירות אמריקה'' לסיבוב הפרדסים ובדיקת השטח אחרי הלילה. פתאום ראו ערבי אחד מכפר סבא הערבית הולך לקראתם. הם קראו שיעמוד, אך הוא הוסיף ללכת אותה שעה נראו מן הצד עוד שלושה ערבים נושאי נשק. השוטרים, בראותם כי הערבים זוממים להקיפם, נסוגו אל מתחת למיתרס של שיחי צבר ופתחו באש. הערבים נסוגו. סבורים שאחד מהם נפצע. לקול היריות יצאו רבים מאנשי הכפר לעזרת הליסטים.
זה ימים אחדים שהליסטים שומרים את צעדי השומרים בשעות הבוקר המוקדמות. יש לשער כי זה תכסיס מכוון: לאחר שהלילה עובר בלי יריות אין השומרים נזהרים כל כך בבוקר ובשעה זו באים להתנכל בהם.

13 באוקטובר: כפר סבא וקלקליה ממטירים אש
אתמול ב-6 בבוקר, כשעברה הרכבת ליד כפר-סבא הערבית, נשמעה חליפת יריות, שנגמרה מהר. אולם לאחר שעברה הרכבת כוונו הרובים על ''חירות אמריקה'' משני הצדדים, מצד כפר-סבא הערבית ומצד החורשה המפורסמת השייכת לקלקיליה, והיא לא רחוקה מהכפר הערבי. היריות החלו ב - 7 בערך. הפועלים שהלכו לעבודה מצופית שמעו כי יורים אל ''חירות'' ושבו. ב- 8 החלה בכל זאת העבודה תוך אי שקט, כי מפעם לפעם פתחו ביריות. ב- 11 הוכרחו הפועלים להפסיק את ההשקאה במקום הקרוב לכפר. אם כי אחרי היריות על הרכבת, בא צבא ורבים מן הערבים ברחו מן הכפר, נורו בכל זאת לסרוגין במשך כל היום יריות אל ''חירות''.