צופית

במלאות שנה ליריית אבן הפינה לבית העם על שם צוקרמן (לזכר מכס צוקרמן, מנהיג הפועלים היהודיים באמריקה) - נחנך ביום ו' הבית, שמתפקידו לשמש ''בית ועד לתורה ותרבות ומבצר לבטון מפני צר ואויב''. חברים וחברות המושב, על טפיהם מילאו את האולם המקושט בירק ובסיסמאות תנועת הפועלים. על הבמה תמונת המנוח מכס צוקרמן.
לאחר שילדי בית הספר נכנסו לאולם, הודגלו דגלים לאומיים ודגלי תנועת העבודה. קידם ח. סורוקה בברכה את הבאים.
י. פיכמן (בשם ועדת הבנין), סיפר פרטים על תכנית הבנין, מטרת ותפקידו, ומסר מפתחות הבית לחבר הועד הפועל י. מרמינסקי כנכס נוסף לנכסי ציבור הפועלים בארץ.
י. מרמינסקי ענה: ''בהוקרה רבה אני מקבל את מפתחות הבית הזה. חרות אמריקה וצופית מסמלות את הרצון הכביר של חברינו שהשקיעו מרץ ועבודה בביצוע המפעל, למכס זריצקי נשיא ועד המגבית, לאדריכל י. קאופמן ולחברי ועדת הבנין.
בשם חרות א', דיבר ד''ר י. אפלבוים:
''יום חנוכת הבנין לבית עם זה יום חג הוא לכל חברי חרות א' הנמצאים פה ושאינם נמצאים פה עוד. בין חברי חרות א' נמצאים רבים שהיו בין החלוצים הראשונים להפיץ את הרעיון הציוני-סוציאליסטי שבין הפועלים היהודים באמריקה, כשהרוח הכללית היתה עוינת לציון, ללאומיות. המנוח מכס צוקרמן יחד עם מכס פיין, היו הראשונים אשר הרהיבו עוז להסיר את ''החרם'' מעל תנועת הפועלים הציונית, ואם עכשיו כמעט כל תנועת הפועלים היהודית התרכזה סביב המגבית בעד ארץ ישראל העובדת, הרי יד וחלק גדול בכך לאומץ לבו של החבר מכס צוקרמן. האגודה המקצועית שהמנוח היה מזכירה במשך שנים רבות, החליטה לבנות בית זה על שמו. זה מסמל את השינוי המבורך''.
הבנין יתאים לא רק לצרכי תרבות אלה גם למרכז הגנה.
בשם מועצת פועלי כפר סבא דיבר ב. מינקובסקי:
''בימים אלה, ימי שכול וכשלון והשמדה לתפוצות ישראל, מצור ודמים לישוב וסכנות חנק לאחרית תקוותנו - הצו העליון הוא: לא להתיאש, ולהמשיך על אף הכל, לבנות ולנטוע ולהתגונן. הבית הזה, בית העם הנחנך היום, חוליה בשרשרת מעשי היצירה שלנו. בכל לילה רומזים כאן איש לרעהו הזרקורים המאירים את חשכת הלילה ומכריזים כי ערים אנו ומוכנים. אולם אנחנו זקוקים גם לזרקורים כלפי פנים, להסרת מחיצות, לליכוד ולשיתוף. מי יתן וישמש הבית כזרקור כזה, ביניכם ולבין ציבור הפועלים והישוב כולו''.
את ברכת ''שדה ורבורג'' מסר י. מאירוביץ:
''הקמת בית לתרבות הוא מקור לחיזוק הרוח. החג הזה הוא גם ''חג שלנו'', ואנחנו מקווים שבית-עם זה יהיה מקור אור לכל הנקודות השכנות''.
בירכו עוד האדריכל ר. קופמן ולבנידגר (צופית), י. רבינוביץ (מושב גן חיים), ב. פריבר (בשם קופת חולים), שריבר (מקיבוץ השוה''צ), גורשטיין (יכין), צפורה ירקוני (בשם תלמידות ביה''ס).
י. מרמינסקי הקדיש את דברי הסיום לאישיותו של מכס צוקרמן. ''הוא נולד בשנת 1869, מת בשנת 1932 אחרי מחלה קשה. מהגר שנדד לאמריקה, עבד קשה. כבודדים באו המהגרים לאמריקה, מחוסרי שפה ומסורת. אלה אשר לפני 50 שנה הניחו את היסוד ל''פארייניקטע געווערקשאפטן'' החזירו את כתר העבודה לעם ישראל. מהם שמענו את קול איחוד המעמד, ומהם למדנו להתלכד - לעם עובד. מכס פיין, מכס צוקרמן, א. שיפליאקוב, אב. כהן - היו בין הראשונים. במשך שני דורות לא הצלחנו לחדור לשכבות הפועלים באמריקה. חרשו ולא קצרו. ב - 1923 פנינו לאגודות המקצועיות המאוחדות באמריקה וניסינו להסביר להם את מהותנו ותפקידנו. רק ביולי שנת 1930 קיבלנו תשובה בה שורות ספורות: ''דברינו הראשונים אליכם הם דברי איחוד. מבטיחים לכם שלא תהיו מבודדים. פועלי אמריקה יתנו את הסעד והעזרה למפעלכם''.
את המכתב הזה קיבלנו בשנת משבר קשה והיה מקור עידוד. בגאון רשאי אני להגיד כי השבועה ההיא שנשבעו יחידים מקיימים היום אלפים ורבבות פועלים.
תכונה אחת היתה למכס צוקרמן - הוא היה נחבא אל הכלים. את תפקידו ראה בחינוך ובהדרכת פעילים לתנועה.
כאשר בא לפועלי בוסטון לשדלם שיצטרפו לתנועה הרגיש בבחור אחד בעל עינים חמות, לקחו אתו לניו- יורק למשרדו ועשהו אחד הפעילים. זה היה מכס זריצקי. הוא ממשיך את מפעלו היום''.
החגיגה נפתחה ונסתיימה בשירת ''תחזקנה'', ''האינטרנציונאל'' וה''תקוה''.
עם תום הנאומים יצא כל הקהל לנטיעות ט''ו בשבט. נטעו את השדרה הראשונה בגן ליד בית העם וליד כניסתו. הבית עומד על הגבעה בכניסה למושב וליד הדרך המובילה לכל הנקודות והמשקים בשרון (מזרחה לכביש רמת הכובש - כפר סבא).
הבית מכיל כ - 350 מקומות. האולם 9 מ' על 15. הבמה 6 מ' על 6 מ', ומתחתיו אולם קריאה גדול בגודל של מאה מטרים מרובעים. פועלי אמריקה השקיעו בבנין 150 לא''י ואנשי המקום כ - 250 לא''י.