1919 - 1992
בת שרה ואפרים ברנר
נולדה בעיר לודמיר שבפולין. הייתה אחת משמונה אחים ואחיות .
בתום מלחמת העולם גילתה את שואתה האישית, כשנותרה יחידה מכל משפחתה הענפה.
חסיה עברה לגרמניה לעיר פוקונג ושהתה במחנות העקורים שהקימו האמריקאים.
במחנה הכירה את בעלה הראשון והרתה לו. בהיותה בהריון נפטר בעלה מטיפוס והיא נותרה לבדה בהתמודדות עם הריון, לידה ושכול. בגיל 3 חודשים נפטרה התינוקת מדלקת ריאות, בשל תנאי המחנה הקשים. את הכוח להתמודד פעם נוספת קיבלה ממי שלימים היה בעלה שמואל וינר ז''ל , הם נישאו במחנה והביאו לעולם את שרה.
בשנת 1949 עלו לארץ והתגוררו במחנה העולים פרדס -חנה . לצופית עברו בשנה זו ולאחר מספר חודשים נולדה בתם השניה צפורה. לאחר מספר שנים עברו לבתי ההרחבה במושב ועסקו בחקלאות, חיו בצנעה והיו אנשי עבודה שקטים וצנועים שעבדו קשה לפרנסתם.
חסיה הייתה מתנדבת ותורמת בצנעה לחלשים ונזקקים. במשך שנים סעדה את שמואל במחלתו והתאלמנה בשנת 1990.
למרות תלאות חייה, לבדה ויחידה מכל משפחת ברנר, שרדה את שנות המלחמה, התמודדה כפליטה בגטאות, ביערות ובעבודות כפייה ויכלה להם, הקימה משפחה וזכתה ב- 6 נכדים.
נפטרה בשנת 1992 והיא בת 73 .
ת. נ. צ. ב. ה.