1897 - 1979

נחום בן נתן נולד ברוסיה. אל הציונות התוודע בגיל 15 בגין מכתב-חוזר שנכתב ע''י אוסישקין ונשלח לאביו.
בשנת 1919 כשחילות הלבנים של דניקין ופטליורה התקרבו לקייב עיר הולדתו, מצליח קושניר לצאת מרוסיה עם חלום עליה לארץ-ישראל, כשתחנותיו הבאות היו קישינוב ובוקרשט.
כל בקשותיו לאפשר לו לעלות לישראל לא נענו ובלית ברירה לאחר שנתיים צפייה לעלות לארץ, מהגר קושניר לארצות-הברית. שם ישב שלוש-עשרה שנה. ראשית צעדיו בפילדלפייה משם יצא עם קבוצת צעירים-חלוצים לקליפורניה למחנה הכשרה לקראת עלייה לישראל, בשלב מסוים נפרדה הקבוצה – חלקם שמרו אמונים לרעיון עליה לארץ-ישראל וייסדו את ארגון ''חירות אמריקה א'''.
בשנת 1936 עלה לארץ יחד עם רעייתו ברכה, והתיישב בצופית עם 4 משפחות מארגון ''חירות אמריקה א''.
דרך ארוכה עשתה ברכה מבית הוריה לארץ-ישראל דרך ארצות הברית. את הכשרתה עשתה במחנה הכשרה של החלוצים בקליפורניה, שם רכשה ידע בגידול עופות ושם גם הכירה את קושניר, לימים בעלה.
בצופית בנו את ביתם, ברכה פיתחה את ענף הלול במשקם וגידלה תרנגולות והודיים ותרמה מהידע שלה לכלל חברי צופית הן בעיצה והן במתן זריקות לבעלי הכנף. קושניר עבד במזכירות המושב בהנהלת חשבונות עד ליציאתו לגימלאות. יחד טיפחו את ביתם וגינת הנוי.
בשנת 1947 מאמצים בני הזוג את לייקה ניצולת שואה בת תשע לבת, אך לאחר שבע שנים אבד לה הקן החם ואהבה עם פטירתה של ברכה בשנת 1954 והיא בת 56. בשנת 1979 נפטר קושניר.
בשלב מסוים עזבה לייקה את הבית והמושב ותקעה יתד בתל-אביב. אך הגורל המשיך להתאכזר אליה ובשנת 1996, בגיל 58, הוכרעה מסיבוכים של מחלה ונפטרה.
יהי זכרם ברוך